אישה היא לא "אחלה גבר": עמדת מרכז אדוה והאגודה לזכויות האזרח בסוגיית העלאת גיל הזכאות של נשים לקצבת זקנה (המכונה בטעות "גיל הפרישה")

המחקר בוחן את מצבן התעסוקתי של נשים יוצאות אתיופיה בישראל ואת החסמים לשיפורו, ומתמקד בניתוח התכניות התעסוקתיות המיועדות לקבוצה זו ביחס לצרכים של עובדות ומעסיקים

המסמך בוחן את תעשיית הקולנוע בישראל ממבט מגדרי, מצטרף למחקרים בינלאומיים רבים העוסקים באי-השוויון המגדרי בתקציבים ובחלוקת העבודה המגדרית ביצירת קולנוע ומאפשר השוואה לתעשיות הקולנוע ברחבי העולם

סקירה בינלאומית והמלצות למדיניות. נכתב עבור עיריית תל-אביב-יפו, הרשות לחוסן ושוויון חברתי

ארגון האו"ם לנשים פרסם המלצה למדדים כמותיים ב-10 תחומי מדיניות שבהם מדינות צריכות להטמיע נקודת מבט מגדרית ולתת מענה לצרכים הייחודיים של נשים, בדגש על נשים מקבוצות חברתיות שונות. מסמך זה מציע דגשים עיקריים בתחומי מדיניות אלו בהתאמה להקשר הישראלי

חובת הדיווח, יש לקוות, תצמצם את התופעה המוכרת של הכחשת קיומם של פערי שכר, שכן היא מאלצת מעסיקים לאסוף נתונים אודות פערי שכר ולהביט בהם וגם חושפת את פערי השכר לציבור העובדים ולציבור כולו

מגפת הקורונה וצעדי המדיניות שננקטו בעקבותיה פגעו באופן ייחודי בנשים. מסמך מאת ד"ר יעל חסון ממרכז אדוה והדס בן-אליהו ממרכז 'יודעת' ומרכז 'שוות' בון-ליר, סוקר את ההשלכות של מגפת הקורונה על נשים בישראל במספר היבטים: עבודה ללא שכר, תעסוקה, ביטחון סוציאלי, אלימות וייצוג במוקדי קבלת החלטות

המורות, כמו גם המטפלות והעובדות הסוציאליות, נדרשות לסבסד בגופן ובנפשן את השירות המצוי בתקצוב והערכת חסר. כולנו נפגעים מכך

ב-2018, השכר החודשי הממוצע של אשה בישראל עמד על 68.4% משכרו של גבר. פערי שכר בין גברים לנשים הם תופעה אוניברסלית המשקפת אי שוויון בחלוקת העבודה המגדרית בבית ובשוק העבודה

חוברת זו הופקה במסגרת הקורס "כלכלה חברתית והטמעת חשיבה מגדרית" שהתקיים במהלך סמסטר ב' תשע"ח במכללת ספיר