ממצאי הביקורת, המבוססים על עבודה מקיפה ומעמיקה, מצביעים בין היתר על הצורך בגיבוש תוכניות אסטרטגית לקידום שוויון מגדרי ותוכניות עבודה רב-שנתיות ושנתיות תוך הצבת יעדים מדידים.

מחקר זה בוחן את משבר הדיור בקרב נשים ערביות גרושות בישראל ואת מידת התאמתן של תוכניות הדיור הממשלתיות לצרכיהן, לאור העלייה בשיעורי הגירושין בקרב האוכלוסייה הערבית המעלה את הביקוש לדיור בקרב אוכלוסייה זו.

פודקאסט המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן. ד"ר חיים וייצמן משוחח עם ד"ר יעל חסון.

התקציב לשנת 2024 מאיים לפגוע בנשים – אם כמועסקות ואם כמקבלות שירותים. תרומתן וחיוניותן של נשים להתמודדות עם השלכות המלחמה כמו גם הפגיעות הייחודיות הצפויות בהן, לא תורגמו לקבלת החלטות כלכליות הולמות.

ראיון של ד"ר יעל חסון, מנהלת תחום מגדר במרכז אדוה, ברדיו קול הגליל העליון

בעתות חירום נשים פגיעות יותר לפגיעה בתעסוקתן. כך היה בתקופת הקורונה, אז נשים היו חשופות יותר להוצאה לחל"ת וכן לפיטורין, וכך גם בימים אלה. זאת בעיקר בשל חלוקת העבודה המגדרית בבית, שמתחזקת לנוכח שיבושים או סגירת מסגרות החינוך, ובמיוחד בזמן מלחמה כאשר גברים רבים מגוייסים למילואים

בית משלָּךְ: למשבר הדיור השלכות שונות על נשים לעומת גברים, הנובעות מאי־השוויון והפערים הכלכליים המגדריים. לנקודת המבט המגדרית על מדיניות הדיור יש פוטנציאל לקדם צעדים ופתרונות שטרם נלקחו בחשבון על מנת להתמודד עם משבר הדיור ועם השלכותיו על קבוצות שונות.

מבט מגדרי על התקציב מעלה פגיעה בנשים עובדות, העדר בשורות לגיל הרך, מחסור בפתרונות דיור ואי-הצבת המאבק באלימות נגד נשים כיעד מרכזי

ההשלכות המגדריות של חוק ההסדרים והתוכנית הכלכלית לשנים 2024-2023

לנקודת המבט המגדרית על מדיניות הדיור יש פוטנציאל לקדם צעדים ופתרונות שטרם נלקחו בחשבון על מנת להתמודד עם משבר הדיור ועם השלכותיו על קבוצות שונות.