השירותים הציבוריים בישראל ממומנים ברמה נמוכה מן המקובל בארצות אליהן רוצה ישראל להידמות. במהלך שנת 2022 ההוצאה הציבורית במרבית מדינות ה-OECD הצטמצמה, אך הרמה נותרה עדיין גבוהה מזו ששררה ערב התפרצות הקורונה. בישראל, צמצום ההוצאה היה חד יותר, וההוצאה ביחס לתוצר ירדה אף אל מתחת לרמתה לפני הקורונה

ניתוח תקציב המדינה לשנים 2022-2021 מראה כי ב-2022 תחזור הממשלה למדיניות תקציבית קפוצת יד, שהיתה אחראית בין השאר לכך שמגפת הקורונה חשפה מערכת בריאות ציבורית מורעבת

בגלל תקציב חברתי נמוך ותקצוב חסר של שירותים אזרחיים כמו חינוך, רווחה, בריאות או דיור, רמת החיים בישראל נמוכה, יחסית למערב. למה אנחנו שותקים ומה ניתן לעשות • טור נוסף בסדרה על חוק ההסדרים ותקציב המדינה המתפרסמת באתר העוקץ

פרק חמישי בהשתתפות ח"כ לשעבר קסניה סבטלובה, במסגרת סדרת הסרטונים של מרכז אדוה על המחיר החברתי-כלכלי שמשלמת החברה הישראלית בגין התמשכות הסכסוך הישראלי-פלסטיני

פרק שלישי, בהשתתפות נעמה לזימי, במסגרת סדרת סרטונים על המחיר החברתי-כלכלי שמשלמת החברה הישראלית בגין התמשכות הסכסוך הישראלי-פלסטיני

בראשית היה כאן חינוך טוב ושוויוני יחסית, אבל מהר מאוד הדברים השתבשו ואופנים רבים של אי שוויון השתלטו על המערכת. פרופ' שלמה סבירסקי מתאר בשמונה סעיפים את העבר וההווה עתירי הפערים ואת מירוץ העכברים של ימינו ומסביר על התקווה שבצוות המורות הבית ספרי

מסמך זה מרכז דוגמאות בולטות מעבודת הניתוח שנערכה במשרדי ממשלה השונים, המוצגות על-פי התחומים וההנחיות שהועברו למשרדים במסגרת המתווה לניתוח מגדרי. המסמך הוגש למשרד לשוויון חברתי