'הבשורה' בתקציב הבריאות 2024: פגיעה במערכת הבריאות, בנגישות לשירותים ובמאמצים לצמצום פערים – תשלום על כל ביקור בתחום בריאות הנפש יביא לפגיעה של ממש בנגישות של בעלי הכנסה נמוכה לשירות; הקיצוץ בתקציב מטה המשרד אמנם מוצג כהתייעלות, אבל יתורגם לפגיעה בבריאות; זאת לצד קיצוץ בתקציב להפחתת הפערים התקציביים בין יהודים לערבים

הקיצוץ בתקציב משרד החינוך הוא הגבוה מבין הקיצוצים במשרדי הממשלה. זאת כאשר מערכת החינוך סובלת מבעיות רבות ומהווה השקעה חברתית ארוכת טווח – השקעה באיכות הלימודים של ילדי ישראל, בכישוריהם כאזרחים ובדור הבא של הנכנסים לשוק העבודה

מדוע בישראל לא קמה מערכת חינוך ממלכתית אחת, אלא שתיים? היום החרדים אינם מאיימים עוד בהתנתקות. הציונות, שלה התנגדו בתחילה, הכילה אותם ואף שיפרה את מעמדם. אך בסוגייה של "מה צריך ילד יהודי ללמוד", דומה שמעט מאוד השתנה

מדיניות "ישראל מתחמשת" שמוביל השר בן-גביר משתלבת במדיניות נרחבת יותר של הפרטת ההגנה הביטחונית לידי האזרחים. מדיניות זו, כפי שהיא מתנהלת היום – מבלי לקבוע ולתקצב מנגנוני פיקוח ואכיפה אחר מבקשי ונושאי נשק פרטי, ומבלי לקיים בקרה ומעקב אחר השלכותיה – עתידה להעמיק את הפגיעות בנשים בכלל ובנשים הנמצאות במעגל האלימות בפרט

כיום, בזמן המלחמה, חשוב שהממשלה תתייחס גם לאוכלוסיית הנשים שנפגעה מדחיית גיל הפרישה, מעבר לפיצוי שנקבע בחוק. המלחמה היא אירוע חולף, אך השלכות הפיטורים בעקבותיה יישארו עם הנשים הקרובות לגיל הפרישה הרבה אחריה

בעתות חירום נשים פגיעות יותר לפגיעה בתעסוקתן. כך היה בתקופת הקורונה, אז נשים היו חשופות יותר להוצאה לחל"ת וכן לפיטורין, וכך גם בימים אלה. זאת בעיקר בשל חלוקת העבודה המגדרית בבית, שמתחזקת לנוכח שיבושים או סגירת מסגרות החינוך, ובמיוחד בזמן מלחמה כאשר גברים רבים מגוייסים למילואים

"מובטלים חוזרים" הם אנשים שפוטרו מעבודתם, או הוצאו לחל"ת, אך ניצלו כבר את זכאותם לדמי אבטלה בארבע השנים האחרונות. כעת בזמן המלחמה, ועל פי המתווה שמקדם משרד האוצר, הם יהיו זכאים לדמי אבטלה מופחתים. כך מתנערת המדינה מאחריותה לעובדים

אפשר לקוות שבעלי עסקים גדולים, הדורשים עכשיו מהממשלה להפגין מדיניות כזו במלוא העוז, יזכרו לכל הפחות לא להתנגד לה בבואה להתערב לטובת מי שנמצאים בצד השני של המתרס: משתכרי שכר מינימום, מובטלים, עניים ואחרים, ויזכרו שגם בעת שגרה יש המתקשים לשלם את חובותיהם וחיים במצוקה יומיומית

הפקרתם של תושבי ותושבות הכפרים-הבלתי מוכרים זועקת. הסיכון הבטחוני מונע את יציאת האזרחים להצטיידות וכך נוצרת סכנה לאי-בטחון תזונתי ואף לרעב, שעלולה להתגבר ככל שהמלחמה תתארך

השבת השחורה של ה-7.10 היכתה בעובדי החקלאות התאילנדים – כמו בתושבים הישראליים של הנגב המערבי – בצורה קשה. הצעות דרקוניות לשלול מעובד תאילנדי שיתפטר את פיצויי הפיטורים שהוא זכאי להם, הן בבחינת הוספת חטא על פשע