חסכונות פנסיוניים לא נועדו לפתח את שוק ההון אלא להבטיח פנסיה לעובדים ולעובדות. אלא שטיוטת תקציב המדינה לשנים 2021-22 כוללת הצעה המאיימת להפוך ביטחון פנסיוני לאי-ביטחון פנסיוני

בגלל תקציב חברתי נמוך ותקצוב חסר של שירותים אזרחיים כמו חינוך, רווחה, בריאות או דיור, רמת החיים בישראל נמוכה, יחסית למערב. למה אנחנו שותקים ומה ניתן לעשות • טור נוסף בסדרה על חוק ההסדרים ותקציב המדינה המתפרסמת באתר העוקץ

החלטות הממשלה שנועדו לקדם את חוק ההסדרים לשנים 2021 ו-2022 כוללות שלושה סעיפים המצביעים על החולים כעל אויבי העם החדשים

מגיפת הקורונה הולידה את הקפסולות, אך למעשה מערכת החינוך פועלת מאז ומתמיד בקפסולות קשיחות המבחינות בין "קבוצות איכות". התוצאה היא פריון נמוך ואי עמידה של רוב הבוגרים בדרישות הסף של הכלכלה בת זמננו • טור שני בסדרה באתר העוקץ על חוק ההסדרים ותקציב המדינה

הגדלת תוספת השלמת הכנסה לקצבת הזקנה שנקבעה במסגרת תקציב 2021-2022 היא מבורכת, אבל רחוקה מלאפשר חיים בכבוד. דרושה קצבת זקנה בגובה שכר המינימום

בעוד שבענף ההייטק השכר מוקפץ במעלה הסולם ומצמיח מיליונרים חדשים, בתחתית הסולם יש שחיקה עקבית של קצבאות המוסד לביטוח לאומי • טור ראשון בסדרה באתר העוקץ על חוק ההסדרים ותקציב המדינה

יש לברך את בנק ישראל על התמדתו בהמלצה לנהוג במדיניות תקציבית מרחיבה, במטרה להעלות את רמת החיים של הישראלים לרמה מערב אירופית. גם בסוגיית מערכת החינוך נוקט הבנק עמדה מבורכת, כאשר הוא מצביע על הצורך לשפר את איכותה. אך בבואו לדון באמצעים מעשיים הוא נוקט עמדה צרת אופקים

ההשקעה הפרטית בהשכלת הילדים כבר עולה בישראל ופותחת פערים על בסיס המצב הסוציו-אקונומי של ההורים

בנושא של עבודה ופרישה, בעולם תעסוקה שעובר שינויים מהירים, שקשה באמת העריך את השפעתם, אין ברירה אלא לעסוק בסוגיה לטווח אורך, ללא שוט תקציבי כזה או אחר

הצורך של אנשים רבים מעל גיל פרישה לעבוד נובע, במרבית המקרים, מקיצבת הזיקנה הנמוכה. זוהי הבעיה שצריך לטפל בה, ובאופן מעמיק