מגפת הקורונה מצאה את השירותים החברתיים ובראשן מערכת הבריאות כשהם מורעבים, לאחר שנים של תקצוב חסר. אל מול המגפה הממשלה הגדילה נקודתית את הוצאותיה, אולם התקציב המוצע ל-2022 חוזר למצב ערב הקורונה, לשירותים ציבוריים מורעבים

משרד האוצר רוקן מתוכן את רעיון התקצוב המגדרי. עבודתם של הארגונים הפמיניסטיים לא תמה לעולם. גם כשאנו רושמות לעצמנו הישג, עדין עלינו לפקח ולהיאבק על אופן היישום שלו.

קיצוץ בתקציב הביטחון? העלאת מיסוי? אם אנו רוצים שרוב הישראלים ייהנו מרמת חיים גבוהה יותר, עלינו להגדיל משמעותית את תקציב השירותים החברתיים. התקציב הנוכחי לא עושה את זה

מה עומד מאחורי צמד המילים הנוצצות "גמישות ניהולית" בפרק החינוך בחוק ההסדרים? לכאורה, עידן חדש של יצירתיות, חדשנות וגיוון פדגוגי. בפועל, משהו הדומה לבריחה מאחריות

משרד האוצר מציע בחוק ההסדרים להשקיע את כל כספי החסכון הפנסיוני בשוק ההון. אולם אם הממשלה לא תעמוד בהתחייבותה להשלים את מה ששוק ההון לא יצליח לייצר, הנשים עלולות לקבל פנסיות קטנות יותר

חוק ההסדרים אמור היה להיות חד פעמי אלא שהשלטונות ראו כי טוב והפכו את משטר החירום התקציבי לנוהג קבוע. הצעת חוק ההסדרים הנוכחית כוללת הצעות לשינויים בעשרות נושאים וראויה לכל ביקורת.

השופטת ברק ארז פסקה כי בהליכי פינוי, הרשויות יידרשו לצמצם את "ההשלכות הסוציאליות" של הפינוי. הפסיקה חשובה, אך אינה נוגעת בשאלת הצדק. לצורך זה נדרשת מדיניות פינויים חדשה

אלפי בני/ות נוער נושרים מדי שנה ממערכת החינוך. בהיעדר נתונים מעודכנים, ניתן לשער שהתופעה התגברה בשנתיים האחרונות, במיוחד בקרב ילדים/ות ובני/ות נוער שהקשר שלהם למערכת החינוך היה ממילא קלוש ובהם אלה שהתקשו להשתלב במנגנוני הלמידה מרחוק

המיסוי הנמוך הנהוג בישראל פוגע בבעלי ההכנסות הנמוכות ומיטיב עם עשיריה, שמספרם הולך ומתרבה בעקביות בעשורים האחרונים. כדי לחלץ את המדינה מרעב תקציבי, יש לדבר עכשיו על מס עושר ומסי ירושה ועזבון • טור נוסף בסדרה על חוק ההסדרים ותקציב המדינה המתפרסמת באתר העוקץ

ישראל זקוקה לעוד אוניברסיטאות, על כך אין כמעט ויכוח. אך מאז 1976 הוקמו כאן רק שתיים: אחת באריאל, למאיון העליון הפוליטי של המתנחלים; והשנייה בהרצליה, למאיון העליון הכלכלי. שאר ה-99% נותרו שוב ללא כלום