מזה שנים שהעובדים והעובדות הסוציאליות בישראל סובלים/ות מעומס יתר וממחסור באמצעים למתן מענה הולם למצבי המצוקה בהם הם/ן נדרשים/ות לטפל

נתוני בנק ישראל מראים שמשפחות בעלות הכנסה נמוכה ממשיכות גם היום לסבול מנזקי משבר הקורונה

מחקר של הביטוח הלאומי מראה כי בעקבות משבר הקורונה שיעור העוני צפוי לעלות. קיצוצים בתקציבים החברתיים יחריפו את המצוקה עוד יותר

הפגיעה בעובדות ובעובדים שהוצאו לחל"ת בולטת במיוחד על רקע מנגנון דמי האבטלה הקיים בישראל, מנגנון שנשחק כחלק מהקיצוצים התקציביים שנערכו בתחילת שנות ה-2000 בתקופת האינתיפאדה השנייה

משבר 2008 מלמד כי ההנחה שהבטחת עושרם של התאגידים תחלחל למטה שגויה, ובפועל היא משרתת בעיקר אותם ואת המנהלים הבכירים

קבוצת האוכלוסייה הפגיעה ביותר בישראל היא זו של הפליטים מאריתריאה וסודן. ומה קורה עכשיו, עם פרוץ מגפת הקורונה?

משבר הקורונה הוא הזדמנות להכיר במה שנראה כרגע כפעילות כלכלית חשובה ביותר – טיפול בבני/ות אדם

בצל משבר הקורונה, גם כלכלות שוק מובהקות כמו ארה"ב ובריטניה משליכות את העקרונות הניאו-ליברליים ומגבשות חבילות סיוע במאות מיליארדים כדי להציל את הכלכלה והאזרחים. רק בישראל נשארנו מאחור

ב-2018, השכר החודשי הממוצע של אשה בישראל עמד על 68.4% משכרו של גבר. פערי שכר בין גברים לנשים הם תופעה אוניברסלית המשקפת אי שוויון בחלוקת העבודה המגדרית בבית ובשוק העבודה

על פי התחזיות של ארגונים בינלאומיים, הצורך בטיפול ילך ויגדל עם השנים וכבר כיום קיים קושי לספק טיפול איכותי לזקוקים לכך. נדרשת הגדלה משמעותית של ההשקעה הציבורית בטיפול במסגרת מדיניות כלכלית שתכיר בערכו, בערכן של הנשים הנושאות בנטל