קבוצת האוכלוסייה הפגיעה ביותר בישראל היא זו של הפליטים מאריתריאה וסודן. לפי ארגון סיוע לפליטים – א.ס.ף – חיים בארץ כ-30,000 פליטים המחזיקים באשרת שהייה ממשרד הפנים; עליהם יש להוסיף אלפים נוספים שאיש אינו סופר אותם, תרתי משמע, והם חסרי כל מעמד.

כיוון שממשלת ישראל טרם קלטה שכדור הארץ הוא אמנם עגול אך עולמנו שטוח, היא מוכנה להעניק מעמד של פליט ללא יותר מאחוז אחד מהמבקשים. היא יצרה וגם ביצעה תכניות רבות שמטרתן לגרום לפליטים למצוא מפלט בארץ אחרת.

לפליטים המחזיקים באשרת שהייה אין רישיון עבודה, אולם עד לפני זמן קצר, כולם – בעלי מעמד וחסרי מעמד כאחד – היו מועסקים, בעיקר במסעדות, בבתי מלון ובבתי קפה. החוק דורש מהמעסיקים לנכות 20% משכר העובדים כפיקדון ולהעביר את הכסף לרשות האוכלוסין וההגירה לשימוש בעת היציאה מישראל. (הניכוי לשם פיקדון צומצם ל-6% לפליטים עם צרכים מוגברים). ההנחה הבסיסית היא, כמובן, שכולם יעזבו בסופו של דבר את ישראל.

כצפוי, במצב שבו קיימים הבדלי כוח אדירים בין העובדים למעסיקים, קורה שבעל העסק שומר את ה-20% לעצמו. לראייה: סקר של עיתון כלכליסט מצא שאחוז גבוה של המעסיקים – 72% — לא העבירו את כספי הפיקדון לרשות ההגירה (מצוטט בדוח של א.ס.ף משנת 2019). יש להניח שחלק מהפליטים עובדים בשוק הבלתי-פורמלי ומקבלים את שכרם ב"שחור".

פליטים אינם זכאים לשירותי בריאות במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי. מעסיקיהם מחוייבים בחוק לרכוש פוליסות ביטוח בריאות פרטיות עבורם (ומותר להם לנכות משכר העובדים בין שליש למחצית העלות). לא כל מעסיק מציית לחוק. לפליטים יש אופציה נוספת: רכישת פוליסה פרטית מקופת חולים מאוחדת, שזכה במכרז.

במקרי חירום, בתי החולים חייבים להעניק טיפול רפואי לפליטים. אחרי השחרור, אם אין לחולה ביטוח רפואי, הוא לא נהנה מהמשך טיפול ולא מסבסוד של תרופות. אפשר לפנות למרפאה של רופאים לזכויות אדם, הממוקמת ביפו – למי שיש אפשרות להגיע לשם.

ומה קורה עכשיו, עם פרוץ מגפת הקורונה? הפליטים הוצאו לחל"ת או פוטרו. אין הם זכאים לדמי אבטלה. כללי הבידוד חלים עליהם. בדיקות קורונה לא נערכות בקרבם. אולם מגן דוד אדום ועיריית תל אביב-יפו הבטיחו כי ביום 6.4.2020 יעמידו מתקן בדיקות בדרום תל אביב.

הם זכאים לטיפול חירום בבתי החולים במקרה של תסמינים מובהקים של הידבקות – או, בהמשך, בדיקת קורונה חיובית. לארגון רופאים לזכויות אדם יש התחייבות בכתב ממשרד הבריאות לשאת בעלויות הטיפול בפליטים חולי קורונה.

בתכנית ה-80 מיליארד ש"ח של ממשלת ישראל, שבעת כתיבת פוסט זה הפכה ל-90 מיליארד, הסעיף הרלבנטי לפליטים הוא זה הקובע החזר חלקי של הפיקדון לעובדים.

פתרון זה בלתי מספיק מכמה סיבות: ראשית, לחלק מהפליטים אין פיקדון; שנית, אצל חלק מהפליטים, הסכום שנצבר בפיקדון קטן; שלישית, לפי עיתון דה מרקר (2.4.2010), התעמקות בתוכנית ה-80 מיליארד מגלה שפליטים זכאים לקבל לכל היותר 2,500 ש"ח לחודש על חשבון הפיקדון.

ארגוני החברה האזרחית מסייעים לפליטים: Kav LaOved – קו לעובד בענייני עבודה, רופאים לזכויות אדם בענייני בריאות, ארגון סיוע לפליטים – א.ס.ף בתחומים מגוונים, ועמותת עמותת אליפלט – אזרחים למען ילדי פליטים בסיוע לילדים, כולל משלוחי מזון.

אבל לעזאזל, הפליטים מתגוררים כאן בישראל ובעת משבר, ממשלת ישראל חייבת לגלות אחריות כלפיהם, בדיוק כשם שהיא חייבת לגלות אחריות כלפי אזרחים.

אפשרות אחת: לא לעצום עיניים ולומר ש"לא רואים את השחורים", אלא להעניק לפליטים דמי אבטלה באותם התנאים החלים על אזרחים. (האמת היא שגם זה לא הפתרון הטוב ביותר, לא לפליטים ולא לישראלים, אך על כך בפוסט נפרד).