הטיוטה הראשונה של חוק ההסדרים מעלה תחושה שהיא נכתבה עוד לפני פרוץ מגפת הקורונה ואי אפשר למצוא בה ולו מילה על שירותי בריאות הציבור

המדיניות הכלכלית-חברתית בישראל ממשיכה להזניח את הטיפול בעוני ודוחקת משפחות נוספות למצב של אי-ביטחון תזונתי

הסכסוך הישראלי-פלסטיני והכיבוש גובים מחירים כבדים מאוד משני הצדדים. הפלסטינים משלמים את המחיר הגבוה ביותר, אבל גם אנחנו משלמים מחיר כבד על התמשכות הסכסוך והכיבוש. כיצד?  ואיך זה קשור לקורונה?

מגפת הקורונה וצעדי המדיניות שננקטו בעקבותיה פגעו באופן ייחודי בנשים. מסמך מאת ד"ר יעל חסון ממרכז אדוה והדס בן-אליהו ממרכז 'יודעת' ומרכז 'שוות' בון-ליר, סוקר את ההשלכות של מגפת הקורונה על נשים בישראל במספר היבטים: עבודה ללא שכר, תעסוקה, ביטחון סוציאלי, אלימות וייצוג במוקדי קבלת החלטות

נתוני בנק ישראל מראים שמשפחות בעלות הכנסה נמוכה ממשיכות גם היום לסבול מנזקי משבר הקורונה

מחקר של הביטוח הלאומי מראה כי בעקבות משבר הקורונה שיעור העוני צפוי לעלות. קיצוצים בתקציבים החברתיים יחריפו את המצוקה עוד יותר

הרעיון של הטלת מס עושר הוא ראוי בהחלט, במסגרת מדיניות ארוכת טווח של הפחתת עושרם של העשירים וקידום השוויון. אצלנו ובעולם כולו

הפגיעה בעובדות ובעובדים שהוצאו לחל"ת בולטת במיוחד על רקע מנגנון דמי האבטלה הקיים בישראל, מנגנון שנשחק כחלק מהקיצוצים התקציביים שנערכו בתחילת שנות ה-2000 בתקופת האינתיפאדה השנייה

הגיעה העת להשתחרר מההנגדה הרווחת בקרב כלכלנים, המדמיינים שוק בו המדינה עומדת מול המגזר העסקי. יש להחזיר את האינטרס הציבורי, כל הציבור, למרכז הבמה

משבר 2008 מלמד כי ההנחה שהבטחת עושרם של התאגידים תחלחל למטה שגויה, ובפועל היא משרתת בעיקר אותם ואת המנהלים הבכירים