לאורך העשור הקודם היקף ההשקעה בתשתיות תחבורה, ובפרט בתחבורה ציבורית, עלה במהירות. אך בעשור הנוכחי המגמה משתנה – הגידול החד בתקציבי הפיתוח התמתן ואף ניתן לזהות ירידה בהיקף ההשקעה בהצעת התקציב הנוכחי

הצעת התקציב של משרד הבריאות כוללת תוספות חשובות, אולם אין בהן כדי לפתור את הבעיות הבוערות ביותר של מערכת הבריאות הציבורית: החוסר בתקנים עבור רופאים.ות ואחים.ות, הגורם לשחיקה הן מצד אנשי רפואה והן מצד החולים, לאי יציבות של המערכת הציבורית ולהאצת פיתוח של מערכת פרטית שאינה משרתת את כלל תושבי.ות ישראל

מבט מגדרי על התקציב מעלה פגיעה בנשים עובדות, העדר בשורות לגיל הרך, מחסור בפתרונות דיור ואי-הצבת המאבק באלימות נגד נשים כיעד מרכזי

בשנים האחרונות ישנה החמרה במצוקות הנפשיות של תושבי המדינה, ובהתאם גם על עליה במספר הביקורים במסגרות השונות לבריאות הנפש. עם זאת, העליה בתקצוב הממשלתי של חלק משירותים אלה אינה "מדביקה" את העליה החדה בצורך ובביקוש

במקביל לקיטון בתקציב משרד הבינוי והשיכון, הכנסות המדינה מדיור המשיכו לעלות, הן ממיסי נדל"ן והן ממכירת קרקע. בשנת 2021 נרשם זינוק חד בהכנסות, אך תקציב משרד הבינוי והשיכון נותר ללא שינוי משמעותי

השירותים הציבוריים בישראל ממומנים ברמה נמוכה מן המקובל בארצות אליהן רוצה ישראל להידמות. במהלך שנת 2022 ההוצאה הציבורית במרבית מדינות ה-OECD הצטמצמה, אך הרמה נותרה עדיין גבוהה מזו ששררה ערב התפרצות הקורונה. בישראל, צמצום ההוצאה היה חד יותר, וההוצאה ביחס לתוצר ירדה אף אל מתחת לרמתה לפני הקורונה

בעוד שהעימות המתרגש בימים אלה מבליט את הפערים בין "בייס" ל"אליטות", נקודת המבט התקציבית דווקא חושפת את העובדה שבכל הנוגע למנגנוני המדינה, יש בין השניים מידה גדולה של אינטרסים משותפים

הממונה על השכר במשרד האוצר מוסמך לבחון שאין חריגות שכר במגזר הציבורי, אך הרחבת סמכויותיו עלולה להחליש את זכות השביתה

כיצד סעיף קטן בחוק ההסדרים מקדם מגמות אנטי-דמוקרטיות? מי בעצם שולט בתכנון הדיור? ומה המחירים שכולנו משלמים על כך? מחשבות על "רווח יזמי" בימים של מאבק על דמוקרטיה

ההסללה לא נגמרה, רק השם שלה שונה: עכשיו קוראים לה "הקבץ". הערה על על סעיף "גמישות ניהולית בחינוך" במסגרת חוק ההסדרים 2024-2023