כנס ציבורי שהתקיים ב 15.1.25 בנתיבות, ועסק ב'חוק מיקוד לאומי לשיקום מרחיב לחבל התקומה' הנידון בכנסת, ובהשלכותיו על תושבי.ות הנגב המערבי.
לצפייה
האם אפשר לבחון את תקציב המדינה במבט מגדרי? איך הקיצוצים הקרובים בתקציב ישפיעו על נשים במדינת ישראל? העלאת המע״מ פוגעת יותר במצב הנשים או במצב הגברים? האם אפשר בכלל לבנות תקציב שיצמצם את אי השיווין בין נשים וגברים?
תהילה שרעבי, חוקרת ומקדמת מדיניות במרכז אדוה, בדיון בוועדה לשוויון מגדרי וקידום מעמד האשה בכנסת, במסגרת יום הדיור הציבורי שהתקיים ב14.1.2025 ביוזמת ח"כ נעמה לזימי, ח"כ מיכאל ביטון, פורום הדיור הציבורי ומרכז אדוה.
תהילה שרעבי, חוקרת ומקדמת מדיניות במרכז אדוה, בדיון בנושא הטמעת חשיבה מגדרית בתוכנית החומש לשיקום, לחידוש ופיתוח חבל 'תקומה', בוועדה לקידום מעמד האשה ולשוויון מגדרי בכנסת בראשות ח"כ פנינה תמנו שטה.
המחקר בחן את דפוסי היוממות (הגעה לעבודה וממנה) של נשים ערביות בין השנים 2015 ל-2022.
ראיון של יובל לבנת, מנכ"ל מרכז אדוה, בתוכנית "הכנסת הבוקר" עם יעקב אילון, בעקבות ביטול מדיניות החל"ת שהונהגה בזמן משבר הקורונה
ראיון של העיתונאי ד"ר מיכאל מירו עם ד"ר שני בר-און ממן ועו"ד נוגה דגן-בוזגלו, בעקבות פרסום הדו"ח השנתי של מרכז אדוה
הרצאה מאת ד"ר שלמה סבירסקי העוסקת באופנים שבה מעצבת מערכת החינוך בישראל, באופן בלתי שוויוני, את עתידם של תלמידיה ביישובים מבוססים, בעיירות הפיתוח וביישובים הערביים. התקיימה ב 2.6.11 בסמינר הקיבוצים במסגרת יום עיון "חינוך והסללה בישראל"
וובינר בנושא אי ביטחון תזונתי בקרב אוכלוסיות פגיעות בישראל בשיתוף חיים וסביבה, פורום האקלים הישראלי וא.ס.ף- ארגון סיוע לפליטים בישראל שהתקיים ב-16.10.2025. הוובינר עסק בסוגיית אי־הביטחון התזונתי בקרב אוכלוסיות פגיעות בישראל, והציע מבט חברתי, בריאותי, משפטי וכלכלי.
ירון הופמן-דישון, חוקר במרכז אדוה, בדיון בוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ מיקי לוי, במסגרת יום הדיור הציבורי שהתקיים ב-14.1.2025 ביוזמת ח"כ נעמה לזימי, ח"כ מיכאל ביטון, פורום הדיור הציבורי ומרכז אדוה.
יוסי צברי קרא מהפרסומים שלנו, וזה מה שיש לו להגיד
הקיצוץ בתקציב משרד החינוך הוא הגבוה מבין הקיצוצים במשרדי הממשלה. זאת כאשר מערכת החינוך סובלת מבעיות רבות ומהווה השקעה חברתית ארוכת טווח – השקעה באיכות הלימודים של ילדי ישראל, בכישוריהם כאזרחים ובדור הבא של הנכנסים לשוק העבודה
נייר עמדה של פורום הדיור הציבורי, מרכז אדוה, פורום משפחות עולים והקליניקה לזכויות ניצולי שואה וא/נשים בזקנה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א שהוצג בדיון בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת
נראה כי מערכת הבריאות הישראלית תמשיך להיות מעורבת ציבורית־פרטית, ראשית בגלל הדרך בה השילוב הזה התפתח – כתשובה למימון החסר ולאתגר של אספקת שירותים בזמן אמת. המשקל של השניים – הציבורי והפרטי – הוא בעל חשיבות גדולה, אם אנו שואפים לשוויון בנגישות לשירותי בבריאות
מתוקף ההסכמים הקואליציוניים ובעקבות לחץ סקטוריאלי של מפלגת הציונית הדתית, הוגדל התקציב של מרכז החוסן ביו"ש בסכום הגבוה ביותר בקרב כלל מרכזי החוסן, יותר מהתקציב הנוסף שהופנה למרכזי החוסן בעוטף עזה, אשקלון ונתיבות. מרכזי החוסן בגליל, ומרכז החוסן לחברה הבדואית בנגב לא קיבלו תוספת תקציבית כלל
מדוע בישראל לא קמה מערכת חינוך ממלכתית אחת, אלא שתיים? היום החרדים אינם מאיימים עוד בהתנתקות. הציונות, שלה התנגדו בתחילה, הכילה אותם ואף שיפרה את מעמדם. אך בסוגייה של "מה צריך ילד יהודי ללמוד", דומה שמעט מאוד השתנה
מדיניות "ישראל מתחמשת" שמוביל השר בן-גביר משתלבת במדיניות נרחבת יותר של הפרטת ההגנה הביטחונית לידי האזרחים. מדיניות זו, כפי שהיא מתנהלת היום – מבלי לקבוע ולתקצב מנגנוני פיקוח ואכיפה אחר מבקשי ונושאי נשק פרטי, ומבלי לקיים בקרה ומעקב אחר השלכותיה – עתידה להעמיק את הפגיעות בנשים בכלל ובנשים הנמצאות במעגל האלימות בפרט
הקונספציה הכלכלית מבקשת לממן את המלחמה על ידי קיצוצים תקציביים ופגיעה בציבור העובדות והעובדים, במקום לאמץ אלטרנטיבה המבוססת על הגדלת המיסוי על ההון ועל בעלי הכנסות גבוהות, לצד נכונות רבה יותר להגדלת הגרעון והיחס חוב/תוצר
כיום, בזמן המלחמה, חשוב שהממשלה תתייחס גם לאוכלוסיית הנשים שנפגעה מדחיית גיל הפרישה, מעבר לפיצוי שנקבע בחוק. המלחמה היא אירוע חולף, אך השלכות הפיטורים בעקבותיה יישארו עם הנשים הקרובות לגיל הפרישה הרבה אחריה
מדוע החליטה הממשלה להוסיף תקציב למרכזי החוסן ביו"ש בלבד, בעוד שהנתונים על אודות מספר נפגעי החרדה המטופלים במרכזי החוסן ברחבי המדינה הראו שיש לחזק לכאורה דווקא את מרכזי החוסן בדרום?
אל תפספסו את הפרסומים האחרונים, הנתונים העדכניים והאירועים הקרובים - הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו את ידיעון מרכז אדוה במייל, פעם בחודש: