הוויכוח על הכספים לחרדים הרעיד את הזירה הפוליטית, אך הגידול חסר הגבולות בתקציב הביטחון עובר כמעט מתחת לרדאר. וגידול כזה משמעו פגיעה בשירותים החברתיים, דווקא כאשר המלחמה מייצרת מדי יום צרכים חדשים רבים.

התקציב לשנת 2024 מאיים לפגוע בנשים – אם כמועסקות ואם כמקבלות שירותים. תרומתן וחיוניותן של נשים להתמודדות עם השלכות המלחמה כמו גם הפגיעות הייחודיות הצפויות בהן, לא תורגמו לקבלת החלטות כלכליות הולמות.

השיעור הגבוה של צעירים חסרי מעש בחברה הערבית מציב אתגרים משמעותיים למדינה, לרבות סכנת התרחבות מעגל האלימות. קיצוצים בתקציבים המיועדים לטפל בבעיה מחמירים את המצב.

במקביל לפגיעה הדרמטית המסתמנת בתקציבי תוכנית החומש לחברה הערבית, מתכננת הממשלה לקצץ גם בתקציביהן של מספר תוכניות רב־שנתיות, שנועדו לחזק ולמנוע את הידרדרותן של רשויות מקומיות ספציפיות.

כמו בנושא המדיני, גם תקציב המדינה לשנת 2024 לא מספק תוכנית אמינה ליום שאחרי המלחמה, גם מבחינה ביטחונית וגם מבחינה חברתית

במסגרת השינויים המבניים המוצעים לתקציב המדינה 2024 ישנו פרק העוסק בתקציב משרד העבודה, ובתוכו סעיף הכולל שינויים במערך האגף להכשרה מקצועית, הראשון בהם – הפרטה של הפעלת מערך הבחינות. במקום ההצעה שהציע האוצר בחוסר מקצועיות משווע יש לבצע ולהרחיב החלטות ממשלה על גיבוש גוף מתכלל ותקצובו, אשר יחזיק את כל מערך המידע והאסטרטגיה של ההכשרה המקצועית בישראל.

מסמך "אומדן ביצוע התקציב" של משרד האוצר מסביר את הירידה בהכנסות המדינה בשנת 2023 בשלושה גורמים: היציאה ממשבר הקורונה; הירידה בהכנסות מנדל"ן, האטה בצריכה הפרטית והתמתנות בפעילות העסקית ובסקטור ההייטק; והשפעת המלחמה על ההכנסות. אלא שתיאור הגורמים חלקי, ואינו מדויק.

המשבר הפוקד את מדינת ישראל עלול להביא להגדלת אי השוויון הגבוה ממילא, מכיוון שהמשבר איננו פוגע בכולם.ן בצורה דומה. גם הפעם כדאי להיבנות מהמשבר באמצעות מנגנוני הפעלה של שוק העבודה הישראלי, ובפרט בנייה מחודשת של מערך ההכשרה המקצועית תוך הרחבת התקצוב ממשלתי. ללא צעדים אלו, המשק ייוותר מאחור, וגרוע מזאת – רבים האזרחים והאזרחיות שיתקשו למצוא את מקומם מחדש בשוק העבודה.

'הבשורה' בתקציב הבריאות 2024: פגיעה במערכת הבריאות, בנגישות לשירותים ובמאמצים לצמצום פערים – תשלום על כל ביקור בתחום בריאות הנפש יביא לפגיעה של ממש בנגישות של בעלי הכנסה נמוכה לשירות; הקיצוץ בתקציב מטה המשרד אמנם מוצג כהתייעלות, אבל יתורגם לפגיעה בבריאות; זאת לצד קיצוץ בתקציב להפחתת הפערים התקציביים בין יהודים לערבים

האם אפשר לבחון את תקציב המדינה במבט מגדרי? איך הקיצוצים הקרובים בתקציב ישפיעו על נשים במדינת ישראל? העלאת המע״מ פוגעת יותר במצב הנשים או במצב הגברים? האם אפשר בכלל לבנות תקציב שיצמצם את אי השיווין בין נשים וגברים?