מחקר

המדינה אינה שומרת על הבריאות

לקראת תקציב המדינה לשנת 2013: הפרסום הראשון בסדרה של מרכז אדוה על היעדים והמגמות של תקציב המדינה

להורדת המסמך המלא

בדיקה של מרכז אדוה מעלה כי בין השנים 1997 ו-2011 גדלה ההכנסה ממס בריאות ב-76% וההשתתפות של קופות החולים בעלות סל הבריאות גדלה גם היא ב-77%. לעומת זאת, הסעיף בתקציב משרד הבריאות המיועד ל"השלמת הסל" גדל הרבה פחות – ב-28%. נתונים אלה כלולים בדו"ח חדש של מרכז אדוה:

המדינה אינה שומרת על הבריאות מאת ברברה סבירסקי.

הסעיפים התקציביים שגדלו עוד פחות ב-15 השנים האחרונות היו התקציב הרגיל של משרד הבריאות (ללא סעיף "השלמת הסל"), שעלה ברק 24%, ותקציב הפיתוח של משרד הבריאות, שהצטמק בכ-15%. נתונים אלה מספקים הסבר פשוט לשאלה מדוע חסרות מיטות רבות בבתי החולים (המיטות ממומנות על-ידי תקציב הפיתוח של משרד הבריאות) ומדוע צריך להמתין זמן רב כל כך לקבלת שירותי בריאות הנפש בקהילה (שירותים הממומנים על-ידי התקציב הרגיל של משרד הבריאות).

helth budget table 1 hebrew

 

את מקומו של תקציב המדינה תפסו במידה רבה משקי הבית. בשנת 1997 הקדישו משקי הבית בממוצע 3.8% מסך הוצאותיהם החודשיות על בריאות (מעבר ל מס בריאות); בשנת 2010 עלה השיעור ל-5%. זאת בשעה שבארצות ה-OECD השיעור הממוצע עומד על 3.2%.

 

עיקר הגידול בהוצאות לבריאות של משקי הבית מקורו בתשלומים עבור ביטוחים רפואיים : ביטוחים משלימים של קופות החולים וביטוחים מסחריים של חברות ביטוח. בשנת 1997 החליטה הכנסת, באמצעות חוק ההסדרים, שאחת הדרכים של קופות החולים לאזן את תקציביהן הגרעוניים תהיה מכירת ביטוחים משלימים עבור שירותי בריאות לא חיוניים. שנתיים בלבד לאחר מכן, ב-1999, 45.8% מסך המבוטחים בקופות החולים כבר רכשו ביטוח משלים מקופת החולים שלהם; ב-2012 עלה השיעור ל-80%. באותה שנה,ל-39% מהמבוטחים היה גם ביטוח משלים וגם ביטוח מסחרי.

 

 

 

 

בין 1997 ל-2010, התשלום החודשי של משקי הבית עבור ביטוחים משלימים של קופות החולים גדל פי 5.75 בממוצע, מ-23.5 ש"ח ל-135.3 ש"ח (במחירי 2010). תשלומי משקי הבית עבור ביטוחי בריאות המשווקים על- ידי חברות ביטוח גדלו פי 4.4, מממוצע של 17.6 ש"ח לחודש ל-77.4 ש"ח (במחירי 2010).

 התרשים שלהלן ממחיש כיצד משקי בית ממלאים מכיסם את החסר בתקציב משרד הבריאות.

 

health budget table 2 hebrew

כיצד משנים את המגמה? הפתרון הוא עצירת הליך ההפרטה במערכת הבריאות הציבורית (הירידה בהוצאה הציבורית והעלייה בהוצאה הפרטית) על ידי:

 

·       חקיקת מנגנון עדכון קבוע לעלות הסל;

·       איסור מכירת ביטוחי בריאות משלימים (של קופות החולים) וביטוחי בריאות מסחריים (של חברות הביטוח) עבור שירותי בריאות שנחשבים לחיוניים או חשובים לצרכני שירותי

הבריאות בישראל והכנסת שירותים אלה לסל השירותים הבסיסי הניתן לכל;

·       שילוב התחומים של בריאות הנפש, האשפוז הסיעודי ורפואת שיניים לילדים וזקנים בסל הבסיסי של השירותים הניתנים על-ידי קופות החולים.