כנס ציבורי שהתקיים ב 15.1.25 בנתיבות, ועסק ב'חוק מיקוד לאומי לשיקום מרחיב לחבל התקומה' הנידון בכנסת, ובהשלכותיו על תושבי.ות הנגב המערבי.
לצפייה
האם אפשר לבחון את תקציב המדינה במבט מגדרי? איך הקיצוצים הקרובים בתקציב ישפיעו על נשים במדינת ישראל? העלאת המע״מ פוגעת יותר במצב הנשים או במצב הגברים? האם אפשר בכלל לבנות תקציב שיצמצם את אי השיווין בין נשים וגברים?
ד"ר אלינה רוזנפלד וד"ר יעל פרואקטור בדיון בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת, מציגות את החסמים המבניים, התרבותיים והכלכליים שמעמיקים את הפערים המגדריים ומשפיעים על התעסוקה, ההכנסה והפנסיה של נשים בישראל.
צפו בהקלטת וובינר שהתקיים בתאריך 10/11/2025 להשקת מחקר של מרכז אדוה ביוזמת נעמת
המחקר בחן את דפוסי היוממות (הגעה לעבודה וממנה) של נשים ערביות בין השנים 2015 ל-2022.
ראיון של העיתונאי ד"ר מיכאל מירו עם ד"ר שני בר-און ממן ועו"ד נוגה דגן-בוזגלו, בעקבות פרסום הדו"ח השנתי של מרכז אדוה
הרצאה מאת ד"ר שלמה סבירסקי העוסקת באופנים שבה מעצבת מערכת החינוך בישראל, באופן בלתי שוויוני, את עתידם של תלמידיה ביישובים מבוססים, בעיירות הפיתוח וביישובים הערביים. התקיימה ב 2.6.11 בסמינר הקיבוצים במסגרת יום עיון "חינוך והסללה בישראל"
וובינר בנושא אי ביטחון תזונתי בקרב אוכלוסיות פגיעות בישראל בשיתוף חיים וסביבה, פורום האקלים הישראלי וא.ס.ף- ארגון סיוע לפליטים בישראל שהתקיים ב-16.10.2025. הוובינר עסק בסוגיית אי־הביטחון התזונתי בקרב אוכלוסיות פגיעות בישראל, והציע מבט חברתי, בריאותי, משפטי וכלכלי.
ירון הופמן-דישון, חוקר במרכז אדוה, בדיון בוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ מיקי לוי, במסגרת יום הדיור הציבורי שהתקיים ב-14.1.2025 ביוזמת ח"כ נעמה לזימי, ח"כ מיכאל ביטון, פורום הדיור הציבורי ומרכז אדוה.
יוסי צברי קרא מהפרסומים שלנו, וזה מה שיש לו להגיד
מהנתונים עולה כי המדינה הסירה את שמיכתה המתקצרת ואזור 'עוטף עזה' הופקר. התקציב לתושב שאושר לשנים 2023 ו-2024 נמוך ב-31% מזה שנקבע בשנת 2022
תקציב המדינה שאושר לא מזמן בכנסת, ממשיך מגמה ארוכת שנים של הוצאה גבוהה עבור הביטחון והכנסה נמוכה ממיסוי
מחקר זה עוסק באי־ביטחון תזונתי בקרב ערבים־בדואים המתגוררים בכפרים הבלתי־מוכרים בנגב. מטרתו לברר סוגיות יסוד בנושא, החסרות לקידום מדיניות המותאמת לקשיים המרובים עימם מתמודדת אוכלוסייה זו
המחקר בוחן את השפעת הוצאות הבריאות מן הכיס על הכנסתם של משקי בית שבראשם מבוגרים בני.ות 65 ומעלה, בישראל ובארצות אירופיות נבחרות, בין השנים 2015-2004
מסמך זה מספק תמונת מצב על הפעילות הנעשית בישראל להעלאת ייצוג נשים בהייטק באמצעות הכשרות חוץ-אקדמיות והמלצות לקידום הכשרות נשים בתחום
תמונת אי־השוויון המצטיירת מהשיח הציבורי בישראל היא די ברורה ודי מוסכמת: בקווים גסים, האשכנזים למעלה, המזרחים מתחתם והערבים מתחת למזרחים. איך זה קרה? המסמך מספק רקע היסטורי להתהוות תמונת אי-השוויון וההיררכיה המעמדית בישראל ועומד על השינויים שהתרחשו בתמונה זו בשנים האחרונות
בית משלָּךְ: למשבר הדיור השלכות שונות על נשים לעומת גברים, הנובעות מאי־השוויון והפערים הכלכליים המגדריים. לנקודת המבט המגדרית על מדיניות הדיור יש פוטנציאל לקדם צעדים ופתרונות שטרם נלקחו בחשבון על מנת להתמודד עם משבר הדיור ועם השלכותיו על קבוצות שונות.
לאורך העשור הקודם היקף ההשקעה בתשתיות תחבורה, ובפרט בתחבורה ציבורית, עלה במהירות. אך בעשור הנוכחי המגמה משתנה – הגידול החד בתקציבי הפיתוח התמתן ואף ניתן לזהות ירידה בהיקף ההשקעה בהצעת התקציב הנוכחי
הצעת התקציב של משרד הבריאות כוללת תוספות חשובות, אולם אין בהן כדי לפתור את הבעיות הבוערות ביותר של מערכת הבריאות הציבורית: החוסר בתקנים עבור רופאים.ות ואחים.ות, הגורם לשחיקה הן מצד אנשי רפואה והן מצד החולים, לאי יציבות של המערכת הציבורית ולהאצת פיתוח של מערכת פרטית שאינה משרתת את כלל תושבי.ות ישראל
מבט מגדרי על התקציב מעלה פגיעה בנשים עובדות, העדר בשורות לגיל הרך, מחסור בפתרונות דיור ואי-הצבת המאבק באלימות נגד נשים כיעד מרכזי
אל תפספסו את הפרסומים האחרונים, הנתונים העדכניים והאירועים הקרובים - הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו את ידיעון מרכז אדוה במייל, פעם בחודש: