מחיר הכיבוש: נטל הסכסוך הישראלי-פלסטיני: תמונת מצב 2012

במלאת 45 שנה לשליטת ישראל בשטחים הפלסטיניים שנכבשו ב-1967, מפרסם מרכז אדוה את הדו"ח הדו-שנתי על נטל הסכסוך הישראלי-פלסטיני, מאת ד"ר שלמה סבירסקי. הדו"ח מנתח את הנטל הכלכלי, החברתי, הצבאי, הפוליטי והמדיני של הסכסוך על ישראל.

להורדת המסמך המלא

ראשי המדינה סבורים שאין בהכרח קשר בין ביצועי המשק הישראלי ובין הסכסוך הישראלי-פלסטיני. כמה מראשי המוסדות הכלכליים הבולטים סבורים אחרת. פרופ' סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, משוכנע שבתנאי שלום תוכל כלכלת ישראל לצמוח בשיעורים גבוהים מהנוכחיים. כך ר גם פרופ' צבי אקשטיין, המשנה לנגיד לשעבר. פרופ' מנואל טרכטנברג טוען כי ללא התמודדות עם הסוגייה הפלסטינית לא ייתכן שום שינוי משמעותי בתחומי הדיור, החינוך והתרבות.

להלן כמה מן הנקודות העיקריות המוצגות במסמך:

בגלל הסכסוך, המשק הישראלי מתמודד עם שני איומים: משברים כלכליים עולמיים ומשברים עם הפלסטינים. בשל צירוף זה, בעשור האחרון (2011-2001) גדל התמ"ג לנפש בישראל פחות מאשר בארצות מזרח אסיה ומזרח אירופה, ובקצב דומה לזה של ארצות במערב. אלא שעל מנת להשתוות ברמת החיים לארצות המערב, על ישראל לצמוח בשיעור דומה לזה של מזרח אסיה ומזרח אירופה. הסכסוך עם הפלסטינים מקשה על כך מאוד.

ישראל מתגאה בדירוג האשראי שלה, אבל הוא נמוך משמעותית מזה של ארצות אליהן רוצה ישראל להידמות – בראש ובראשונה בגלל הפוטנציאל לאי יציבות מדינית וביטחונית.

בין 1989 ל-2011 קיבל משרד הביטחון תוספות ייעודיות להתמודדות עם הפלסטינים בסכום כולל של כ-48 מיליארד ₪, לערך (במחירי 2011).

הסכסוך מאלץ את ישראל שוב ושוב לבחור בין תותחים לחמאה: ברוב שנות העשור הקודם, תקציב הביטחון גדל יותר (וקוצץ פחות) מהתקציבים החברתיים (בחישוב לנפש).

המחאה החברתית של קיץ 2011 לא הצליחה לשנות את סדרי העדיפויות. ועדת טרכטנברג המליצה להנהיג חינוך חינם מגיל 3 על חשבון קיצוץ של 2.5 מיליארד ש"ח בתקציב הביטחון. הממשלה לא קיצצה בתקציב הביטחון ובמקום זאת ביצעה "קיצוץ רוחבי" במשרדים האזרחיים, שרובם משרדים חברתיים. תקציב הביטחון הוגדל.

הממשלה מממנת את השירותים החברתיים בהתנחלויות ביד נדיבה. ב-2009, ההשתתפות הממשלתית במימון שירותים אלה בהתנחלויות עמדה על 2,264 ש"ח לנפש, בהשוואה     ל-1,859 ש"ח ביישובים הערביים ול-1,719 ש"ח בעיירות הפיתוח.