המסמך מציע מבט מחודש על השלכות הסכסוך הישראלי-פלסטיני על החברה הישראלית, ומעמיד זה מול זה שני מפעלי התיישבות ישראליים: עיירות הפיתוח וההתנחלויות

פרק חמישי בהשתתפות ח"כ לשעבר קסניה סבטלובה, במסגרת סדרת הסרטונים של מרכז אדוה על המחיר החברתי-כלכלי שמשלמת החברה הישראלית בגין התמשכות הסכסוך הישראלי-פלסטיני

פרק שלישי, בהשתתפות נעמה לזימי, במסגרת סדרת סרטונים על המחיר החברתי-כלכלי שמשלמת החברה הישראלית בגין התמשכות הסכסוך הישראלי-פלסטיני

מעמד בינוני חזק נחשב לבסיס לדמוקרטיה ליברלית ופיתוח כלכלי המשרת את כל שכבות האוכלוסייה. כיום בישראל, הסיכוי של משקי בית עם ילדים להשתייך לרובד הבינוני, קטן יותר מבעבר

מסמך זה עוסק בכלכלת הטיפול בישראל ומתמקד בשני מקרי מבחן: טיפול בילדים וטיפול בקשישים. על בסיס שני מקרים אלו, נבחנים דפוסי ההשקעה, ציבורית ופרטית, והצעדים הנדרשים על מנת לעבור למודל של כלכלת טיפול הוגנת

באין הפרדה, ישראל לא תוכל להתעלם מן הנעשה בפלסטין. מרגע שהחרבות יכותתו לאתים, תצוף בכל חומרתה תמונת הפער הכלכלי-חברתי העצום שבין ישראל לפלסטין. פיתוח כלכלי פלסטיני עצמאי הוא אינטרס של ישראל, ואין כל הצדקה לדחות את מימושו עד ליום שאחרי ההסדר המדיני

את רמת השירותים ברשויות המקומיות מכתיבה במידה רבה הממשלה ולא הנבחרים המקומיים. עם כל הרצון הטוב, גם ראש עיר מחויב במיוחד אינו יכול לברוא יש מאין: משאביו מוגבלים כגודל התקציב העומד לרשותו, התלוי במידה רבה במימון הממשלתי ונגזר מסדרי העדיפות שלה

ההתנחלויות האידיאולוגיות מעבר לקו הירוק נמצאות בראש רשימת התקציבים. הסיבה העיקרית למצב – העדפה ממשלתית ברורה כלפיהן. שאר תושבי המדינה, נאלצים להסתפק במערכת רווחה מצומצמת

השליטה על הפלסטינים דוחקת את הממשלה לצמצם את ההשקעה האזרחית-חברתית. התוצאה: יציבות פיננסית שקורצת לשווקים הבינלאומיים

המסמך בודק את גובה ההשתתפות הממשלתית בארבע קבוצות עיקריות של יישובים: היישובים המבוססים ("פורום ה-15"), עיירות הפיתוח, היישובים הערביים וההתנחלויות (אותן נחלק גם לשניים: התנחלויות חרדיות והתנחלויות לא חרדיות)