הקונספציה הכלכלית מבקשת לממן את המלחמה על ידי קיצוצים תקציביים ופגיעה בציבור העובדות והעובדים, במקום לאמץ אלטרנטיבה המבוססת על הגדלת המיסוי על ההון ועל בעלי הכנסות גבוהות, לצד נכונות רבה יותר להגדלת הגרעון והיחס חוב/תוצר

אפשר לקוות שבעלי עסקים גדולים, הדורשים עכשיו מהממשלה להפגין מדיניות כזו במלוא העוז, יזכרו לכל הפחות לא להתנגד לה בבואה להתערב לטובת מי שנמצאים בצד השני של המתרס: משתכרי שכר מינימום, מובטלים, עניים ואחרים, ויזכרו שגם בעת שגרה יש המתקשים לשלם את חובותיהם וחיים במצוקה יומיומית

מהנתונים עולה כי המדינה הסירה את שמיכתה המתקצרת ואזור 'עוטף עזה' הופקר. התקציב לתושב שאושר לשנים 2023 ו-2024 נמוך ב-31% מזה שנקבע בשנת 2022

הקמת המכשול בעזה הביאה החלטה על צמצום התקצוב של מרכיבי הביטחון ביישובים שהוגדרו 'עוטף עזה', לפי ההנחה כי המכשול מפחית מהסכנה ביישובים הקדמיים וסמוכי-הגדר בנגב המערבי

תקציב המדינה שאושר לא מזמן בכנסת, ממשיך מגמה ארוכת שנים של הוצאה גבוהה עבור הביטחון והכנסה נמוכה ממיסוי

תמונת אי־השוויון המצטיירת מהשיח הציבורי בישראל היא די ברורה ודי מוסכמת: בקווים גסים, האשכנזים למעלה, המזרחים מתחתם והערבים מתחת למזרחים. איך זה קרה? המסמך מספק רקע היסטורי להתהוות תמונת אי-השוויון וההיררכיה המעמדית בישראל ועומד על השינויים שהתרחשו בתמונה זו בשנים האחרונות

לאורך העשור הקודם היקף ההשקעה בתשתיות תחבורה, ובפרט בתחבורה ציבורית, עלה במהירות. אך בעשור הנוכחי המגמה משתנה – הגידול החד בתקציבי הפיתוח התמתן ואף ניתן לזהות ירידה בהיקף ההשקעה בהצעת התקציב הנוכחי

הצעת התקציב של משרד הבריאות כוללת תוספות חשובות, אולם אין בהן כדי לפתור את הבעיות הבוערות ביותר של מערכת הבריאות הציבורית: החוסר בתקנים עבור רופאים.ות ואחים.ות, הגורם לשחיקה הן מצד אנשי רפואה והן מצד החולים, לאי יציבות של המערכת הציבורית ולהאצת פיתוח של מערכת פרטית שאינה משרתת את כלל תושבי.ות ישראל

מבט מגדרי על התקציב מעלה פגיעה בנשים עובדות, העדר בשורות לגיל הרך, מחסור בפתרונות דיור ואי-הצבת המאבק באלימות נגד נשים כיעד מרכזי

בשנים האחרונות ישנה החמרה במצוקות הנפשיות של תושבי המדינה, ובהתאם גם על עליה במספר הביקורים במסגרות השונות לבריאות הנפש. עם זאת, העליה בתקצוב הממשלתי של חלק משירותים אלה אינה "מדביקה" את העליה החדה בצורך ובביקוש