האם אפשר לבחון את תקציב המדינה במבט מגדרי? איך הקיצוצים הקרובים בתקציב ישפיעו על נשים במדינת ישראל? העלאת המע״מ פוגעת יותר במצב הנשים או במצב הגברים? האם אפשר בכלל לבנות תקציב שיצמצם את אי השיווין בין נשים וגברים?

הקיצוץ בתקציב משרד החינוך הוא הגבוה מבין הקיצוצים במשרדי הממשלה. זאת כאשר מערכת החינוך סובלת מבעיות רבות ומהווה השקעה חברתית ארוכת טווח – השקעה באיכות הלימודים של ילדי ישראל, בכישוריהם כאזרחים ובדור הבא של הנכנסים לשוק העבודה

נייר עמדה של פורום הדיור הציבורי, מרכז אדוה, פורום משפחות עולים והקליניקה לזכויות ניצולי שואה וא/נשים בזקנה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א שהוצג בדיון בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת

הקונספציה הכלכלית מבקשת לממן את המלחמה על ידי קיצוצים תקציביים ופגיעה בציבור העובדות והעובדים, במקום לאמץ אלטרנטיבה המבוססת על הגדלת המיסוי על ההון ועל בעלי הכנסות גבוהות, לצד נכונות רבה יותר להגדלת הגרעון והיחס חוב/תוצר

אפשר לקוות שבעלי עסקים גדולים, הדורשים עכשיו מהממשלה להפגין מדיניות כזו במלוא העוז, יזכרו לכל הפחות לא להתנגד לה בבואה להתערב לטובת מי שנמצאים בצד השני של המתרס: משתכרי שכר מינימום, מובטלים, עניים ואחרים, ויזכרו שגם בעת שגרה יש המתקשים לשלם את חובותיהם וחיים במצוקה יומיומית

מהנתונים עולה כי המדינה הסירה את שמיכתה המתקצרת ואזור 'עוטף עזה' הופקר. התקציב לתושב שאושר לשנים 2023 ו-2024 נמוך ב-31% מזה שנקבע בשנת 2022

הקמת המכשול בעזה הביאה החלטה על צמצום התקצוב של מרכיבי הביטחון ביישובים שהוגדרו 'עוטף עזה', לפי ההנחה כי המכשול מפחית מהסכנה ביישובים הקדמיים וסמוכי-הגדר בנגב המערבי

תקציב המדינה שאושר לא מזמן בכנסת, ממשיך מגמה ארוכת שנים של הוצאה גבוהה עבור הביטחון והכנסה נמוכה ממיסוי

תמונת אי־השוויון המצטיירת מהשיח הציבורי בישראל היא די ברורה ודי מוסכמת: בקווים גסים, האשכנזים למעלה, המזרחים מתחתם והערבים מתחת למזרחים. איך זה קרה? המסמך מספק רקע היסטורי להתהוות תמונת אי-השוויון וההיררכיה המעמדית בישראל ועומד על השינויים שהתרחשו בתמונה זו בשנים האחרונות

לאורך העשור הקודם היקף ההשקעה בתשתיות תחבורה, ובפרט בתחבורה ציבורית, עלה במהירות. אך בעשור הנוכחי המגמה משתנה – הגידול החד בתקציבי הפיתוח התמתן ואף ניתן לזהות ירידה בהיקף ההשקעה בהצעת התקציב הנוכחי