כנס ציבורי שהתקיים ב 15.1.25 בנתיבות, ועסק ב'חוק מיקוד לאומי לשיקום מרחיב לחבל התקומה' הנידון בכנסת, ובהשלכותיו על תושבי.ות הנגב המערבי.
לצפייה
האם אפשר לבחון את תקציב המדינה במבט מגדרי? איך הקיצוצים הקרובים בתקציב ישפיעו על נשים במדינת ישראל? העלאת המע״מ פוגעת יותר במצב הנשים או במצב הגברים? האם אפשר בכלל לבנות תקציב שיצמצם את אי השיווין בין נשים וגברים?
ד"ר אלינה רוזנפלד וד"ר יעל פרואקטור בדיון בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת, מציגות את החסמים המבניים, התרבותיים והכלכליים שמעמיקים את הפערים המגדריים ומשפיעים על התעסוקה, ההכנסה והפנסיה של נשים בישראל.
צפו בהקלטת וובינר שהתקיים בתאריך 10/11/2025 להשקת מחקר של מרכז אדוה ביוזמת נעמת
המחקר בחן את דפוסי היוממות (הגעה לעבודה וממנה) של נשים ערביות בין השנים 2015 ל-2022.
ראיון של העיתונאי ד"ר מיכאל מירו עם ד"ר שני בר-און ממן ועו"ד נוגה דגן-בוזגלו, בעקבות פרסום הדו"ח השנתי של מרכז אדוה
הרצאה מאת ד"ר שלמה סבירסקי העוסקת באופנים שבה מעצבת מערכת החינוך בישראל, באופן בלתי שוויוני, את עתידם של תלמידיה ביישובים מבוססים, בעיירות הפיתוח וביישובים הערביים. התקיימה ב 2.6.11 בסמינר הקיבוצים במסגרת יום עיון "חינוך והסללה בישראל"
וובינר בנושא אי ביטחון תזונתי בקרב אוכלוסיות פגיעות בישראל בשיתוף חיים וסביבה, פורום האקלים הישראלי וא.ס.ף- ארגון סיוע לפליטים בישראל שהתקיים ב-16.10.2025. הוובינר עסק בסוגיית אי־הביטחון התזונתי בקרב אוכלוסיות פגיעות בישראל, והציע מבט חברתי, בריאותי, משפטי וכלכלי.
ירון הופמן-דישון, חוקר במרכז אדוה, בדיון בוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ מיקי לוי, במסגרת יום הדיור הציבורי שהתקיים ב-14.1.2025 ביוזמת ח"כ נעמה לזימי, ח"כ מיכאל ביטון, פורום הדיור הציבורי ומרכז אדוה.
יוסי צברי קרא מהפרסומים שלנו, וזה מה שיש לו להגיד
מצגת אינפוגרפיקה בעקבות מחקר של מרכז אדוה בשיתוף קרן פרידריך אברט על פערי שכר מגדריים בישראל.
מחקר של מרכז אדוה בשיתוף קרן פרידריך אברט על פערי שכר מגדריים בישראל מצביע על חסמים מבניים, תרבותיים וכלכליים שמעמיקים את הפערים לאורך מחזור החיים ומשפיעים על התעסוקה, ההכנסה והפנסיה של נשים.
היום הבינלאומי לציון המאבק באלימות כלפי נשים 2025: נשים הסובלות מאלימות במשפחה מתמודדות לרוב גם עם ניתוק ממשאבים כלכליים מצד בן הזוג. ברקע, נשים הן בסיכון גבוה יותר להידרדר למצוקה כלכלית ולחיים בעוני. לכן, על המדינה להרחיב משמעותית את הסיוע הכלכלי המוענק להן ולקדם מעני דיור הולמים עבורן. מדיניות שתאפשר להן לצאת ממעגל האלימות אל חיים יציבים ובטוחים.
לראשונה משרד העבודה מפרסם נתונים אודות עובדים שעתיים והמצב עגום: העסקה שעתית הפכה לדרך להוזלת כוח העבודה. זוהי העסקה פוגענית, נצלנית ובלתי מוסרית, ולטווח ארוך לא בטוח שהיא כלכלית. לאור שכיחות התופעה, הגיעה השעה לחוקק חוק שיגביל צורת העסקה זו למשרות חלקיות וארעיות מטיבן.
מסמך זה בוחן את מצבם של עובדים בשכר נמוך בישראל, שכירים ועצמאים ומעלה כי שיעור העובדים בשכר נמוך – פחות משני שליש השכר החציוני במשק – עלה בשנים 2022-2015. במקביל חלה ירידה בחלקם של כלל העובדים בעוגת ההכנסה הלאומית ועלה שיעורן של משפחות עם שני מפרנסים החיות בעוני.
ממצאים ממחקר משותף של 'קו לעובד' ו'מרכז אדוה' המציג תמונה מלאה ככל הניתן על הנעשה בשטח במסגרת הרפורמה משנת 2016 להעסקת עובדים פלסטינים בישראל.
אתגר גדול העומד בפני התמודדות עם הקטסטרופה האקולוגית קשור בנתק היחסי בין התנועה הסביבתית לתנועת העובדים. בד בבד עם התחזקות הקריאות לחיבור בין שתי התנועות, נדרשת בחינת סוגיות קונקרטיות שתוכלנה לאחד את שני הזרמים הפוליטיים השונים תחת דרישות משותפות. סוגיית קיצור שבוע העבודה עומדת כאפשרות כזו לעתיד, ולכן יש לבאר את משמעותה הסביבתית-חברתית.
שביתת ההסתדרות כאות הזדהות עם החטופים ולמעשה עם מרבית העם בישראל ראויה להערכה, אך קשה שלא להעמיד כנגד התביעה מארגון העובדים להפעיל את כוחו, את הזלזול ואף המשטמה של חלק גדול מאותו ציבור, כאשר ארגוני העובדים שובתים למען המטרה שלשמה הוקמו והתארגנו – זכויות העובדים שהם מייצגים
השבת השחורה של ה-7.10 היכתה בעובדי החקלאות התאילנדים – כמו בתושבים הישראליים של הנגב המערבי – בצורה קשה. הצעות דרקוניות לשלול מעובד תאילנדי שיתפטר את פיצויי הפיטורים שהוא זכאי להם, הן בבחינת הוספת חטא על פשע
הממונה על השכר במשרד האוצר מוסמך לבחון שאין חריגות שכר במגזר הציבורי, אך הרחבת סמכויותיו עלולה להחליש את זכות השביתה
אל תפספסו את הפרסומים האחרונים, הנתונים העדכניים והאירועים הקרובים - הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו את ידיעון מרכז אדוה במייל, פעם בחודש: