הרעיון של הטלת מס עושר הוא ראוי בהחלט, במסגרת מדיניות ארוכת טווח של הפחתת עושרם של העשירים וקידום השוויון. אצלנו ובעולם כולו

הגיעה העת להשתחרר מההנגדה הרווחת בקרב כלכלנים, המדמיינים שוק בו המדינה עומדת מול המגזר העסקי. יש להחזיר את האינטרס הציבורי, כל הציבור, למרכז הבמה

משבר 2008 מלמד כי ההנחה שהבטחת עושרם של התאגידים תחלחל למטה שגויה, ובפועל היא משרתת בעיקר אותם ואת המנהלים הבכירים

לקחי הקורונה – דו"ח ביניים, נייר קצר מאת ד"ר שלמה סבירסקי

על רקע משבר הקורונה אפשר למשל, לשם המחשה, להעניק לכל תושב ולכל מי שמקור המחיה העיקרי שלו נמצא בישראל סכום חודשי השווה לשכר המינימום כיום – 5,300 ₪, למשך שלושה חודשים

אם תוכנית הסיוע הממשלתית לא תתייחס לכך, יש חשש שביום שאחרי, כאשר העובדים יחזרו לעבודה, מספר המובטלים יצטמצם, אך שיעור העניים ועומק העוני – יגדלו הרבה יותר

בצל משבר הקורונה, גם כלכלות שוק מובהקות כמו ארה"ב ובריטניה משליכות את העקרונות הניאו-ליברליים ומגבשות חבילות סיוע במאות מיליארדים כדי להציל את הכלכלה והאזרחים. רק בישראל נשארנו מאחור

מסמך זה מציע כי בבואנו לבחון את תקציב המדינה, בעת שהוא מוגש לאישור הכנסת, עלינו לשאול לא רק האם הוא כולל מנועי צמיחה אלא גם האם הוא כולל מנועי שוויון

פרק שלישי בהשתתפות נעמה לזימי, מתוך סדרת סרטונים על המחיר החברתי-כלכלי שמשלמת החברה הישראלית בגין התמשכות הסכסוך

מסמך זה מרכז דוגמאות בולטות מעבודת הניתוח שנערכה במשרדי ממשלה השונים, המוצגות על-פי התחומים וההנחיות שהועברו למשרדים במסגרת המתווה לניתוח מגדרי. המסמך הוגש למשרד לשוויון חברתי