מאמר

משבר הקורונה: ציבור גדול בשולי המשק אינו נכלל בחבילת הסיוע

אם תוכנית הסיוע הממשלתית לא תתייחס לכך, יש חשש שביום שאחרי, כאשר העובדים יחזרו לעבודה, מספר המובטלים יצטמצם, אך שיעור העניים ועומק העוני – יגדלו הרבה יותר

תוכנית הסיוע הממשלתית באה "להתניע את גלגלי המשק מחדש". היא מתמקדת בהחזרת עובדים לשוק העבודה והתעסוקה ובפיצוי עובדים, שכירים ועצמאים וכן עסקים, על ההפסדים שצברו. עם זאת, יש ציבור גדול בארץ שנמצא בשולי שוק העבודה, ואלה אינם כלולים בתוכנית הסיוע.

כמו שקורה ברוב המקרים, את המחיר הכבד ביותר – הפעם של הסגר הכלכלי – משלמים אלה החיים בעוני ובקרבתו, שהם כרבע ממשקי הבית בישראל בימי שגרה; ורבים שנוספו ועוד יתווספו למעגל העוני בימים אלה. מדובר בנתמכי קצבאות הבטחת הכנסה, נכות וזיקנה, בדיירי הדיור הציבורי ומקבלי הסיוע בשכר דירה, בצעירים ואחרים המועסקים בעבודות זמניות ללא רצף תעסוקתי, או ללא תלושי שכר מסודרים. למשל, העוסקים ב"כלכלת החלטורה" – שליחויות, עבודות שעתיות ומזדמנות, מלצרות ועוד, שאינם עונים על הקריטריונים לקבלת דמי אבטלה.

בעיצומו של שבר כלכלי-חברתי קשה עקב התפשטות המגפה והסגר בעקבותיה, חבילת הסיוע אינה כוללת את ההגדלה הנדרשת בתקציבי הרווחה. יתר על כן, חלק ניכר מהעובדות הסוציאליות ומעובדי רווחה אחרים, הוצאו לחל"ת, כך ששירותי הרווחה, הציבוריים והמופרטים, מתפקדים בחסר.

אuמנם משרד החינוך מתגאה ב"למידה מרחוק" שבה לוקחים חלק כמיליון תלמידים, אך מנגד לא נעשה דבר עבור כ-1.5 מיליון תלמידים אחרים שאין בבתיהם גישה למחשב וחבילות סלולר, לכל ילד, ובפועל הפסיקו ללמוד. גם ככה הפערים בין הישגי התלמידים מרקע חלש ובין החזקים יותר גדולים, והמערך החלקי של למידה מרחוק יביא להגדלתם עוד יותר.

דיירי הדיור הציבורי, מקבלי הסיוע בשכר דירה ושוכרי הדירות, לא קיבלו הבטחה להארכת זכאותם. ועד כה, מדינת ישראל מסרבת להכריז על איסור זמני של פינוי שוכרים, כפי שנעשה למשל באנגליה, או על עצירה הכרחית של כל הליכי גביית החובות, כפי שנעשה במדינות אחרות.

על רקע הדברים האלה, יש לציין לטובה את מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, מאיר שפיגלר, שקרא לחוקק הוראת שעה, שתאפשר כפל קצבאות, כדי להפסיק את הפגיעה באימהות חד-הוריות בחל"ת שמזונותיהן מקוזזים, ובמקבלי השלמת הכנסה. כן הוא ציין את הצורך הדחוף להעלות את קצבת הבטחת ההכנסה שהיא נמוכה מאוד גם בימים כתקנם, או לתת מענק למקבלי הקצבאות. הנראה, כי בזמן שמתנהל דיון ציבורי ער בשאלת הפיצוי לעובדים, לעצמאים ולעסקים, לא נדונה השאלה אם מערך הקצבאות נותן מענה לתלויים בו.

במדינות רבות נקטו גישה מרחיבה, העולה בקנה אחד גם עם המלצות ארגון המדינות המפותחות: הבטחת הכנסה או מענק למי שאינו זכאי לאבטלה, פיצוי על אבטלה חלקית או צמצום שעות העבודה, תשלום דמי אבטלה ללא תקופת אכשרה, ימי חופשה בתשלום להורים, ובעיקר לאמהות שלא יכולות לעבוד בשל היעדר מסגרות לילדים.

לעומת רוב המדינות המפותחות, שיעורי העוני והאי-שוויון בישראל הם גבוהים יותר, והיו כאלה גם לפני המשבר הנוכחי. אם תוכנית הסיוע הממשלתית לא תתייחס לכך, יש חשש שביום שאחרי, כאשר העובדים יחזרו לעבודה, מספר המובטלים יצטמצם, אך שיעור העניים ועומק העוני – יגדלו הרבה יותר.

המאמר פורסם במקור בגלובס