יש צורך להסדיר את הדרך שבה אוספים ומוסרים את נתוני הבריאות שלנו. אין די בכך שהנתונים יועילו לכלכלת ישראל ולמדע הרפואה, הם חייבים לשמש מנוע שוויון ולהועיל לבריאות של כלל התושבים

לתקציב מערכת הבריאות הציבורית חסרים, לפי ההערכה, 15 מיליארד ש"ח. סכום דומה משולם מדי שנה על-ידי הציבור לביטוחים המשלימים והפרטיים, שאינם מספקים מענה בעת המשבר הבריאותי המתרחש היום

המסמך מציג ניתוח להצבעה בבחירות שהתקיימו במרץ 2020 לפי אשכול חברתי-כלכלי של יישובים ושכונות, והשוואה לתוצאות הבחירות לכנסת ה-22

המורות, כמו גם המטפלות והעובדות הסוציאליות, נדרשות לסבסד בגופן ובנפשן את השירות המצוי בתקצוב והערכת חסר. כולנו נפגעים מכך

ב-2018, השכר החודשי הממוצע של אשה בישראל עמד על 68.4% משכרו של גבר. פערי שכר בין גברים לנשים הם תופעה אוניברסלית המשקפת אי שוויון בחלוקת העבודה המגדרית בבית ובשוק העבודה

הדו"ח השנתי של מרכז אדוה | הנתונים המוצגים במסמך קוראים תיגר על הנחת היסוד בדבר היות יתרונותיה של "כלכלה המבוססת יותר ויותר על כוחות השוק" מובנים מאליהם | בדור האחרון הלכה והתהוותה שכבה של ישראלים עשירים מאוד, אשר משתמשים בעושרם להבטחת מעמדם

האוצר משתמש לא פעם בהעלאת שיעור המע"מ ככלי מרכזי להגדלת הכנסות המדינה. אלא שפתרון זמני זה מרחיב את אי-השוויון בין משקי הבית בישראל

חינוך ציבורי שוויוני צריך להבטיח שלכל ילד תהיה הזדמנות שווה באמת. אבל מה זה אומר ואיך עושים את זה?

על פי התחזיות של ארגונים בינלאומיים, הצורך בטיפול ילך ויגדל עם השנים וכבר כיום קיים קושי לספק טיפול איכותי לזקוקים לכך. נדרשת הגדלה משמעותית של ההשקעה הציבורית בטיפול במסגרת מדיניות כלכלית שתכיר בערכו, בערכן של הנשים הנושאות בנטל

הדיון הציבורי בדו"ח העוני התמקד בהפניית אצבע מאשימה לכיוון העניים ובשאלת המדידה. השאלה החשובה יותר – מהם הגורמים לעוני ואיך מצמצמים אותו – נדחקה לשוליים. והתשובה עולה באופן ברור מהדו"ח: המדיניות הממשלתית אחראית על שיעור העוני הגבוה, והדרך לצמצמו היא השקעה ציבורית