כנס ציבורי שהתקיים ב 15.1.25 בנתיבות, ועסק ב'חוק מיקוד לאומי לשיקום מרחיב לחבל התקומה' הנידון בכנסת, ובהשלכותיו על תושבי.ות הנגב המערבי.
לצפייה
האם אפשר לבחון את תקציב המדינה במבט מגדרי? איך הקיצוצים הקרובים בתקציב ישפיעו על נשים במדינת ישראל? העלאת המע״מ פוגעת יותר במצב הנשים או במצב הגברים? האם אפשר בכלל לבנות תקציב שיצמצם את אי השיווין בין נשים וגברים?
ד"ר אלינה רוזנפלד וד"ר יעל פרואקטור בדיון בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת, מציגות את החסמים המבניים, התרבותיים והכלכליים שמעמיקים את הפערים המגדריים ומשפיעים על התעסוקה, ההכנסה והפנסיה של נשים בישראל.
צפו בהקלטת וובינר שהתקיים בתאריך 10/11/2025 להשקת מחקר של מרכז אדוה ביוזמת נעמת
המחקר בחן את דפוסי היוממות (הגעה לעבודה וממנה) של נשים ערביות בין השנים 2015 ל-2022.
ראיון של העיתונאי ד"ר מיכאל מירו עם ד"ר שני בר-און ממן ועו"ד נוגה דגן-בוזגלו, בעקבות פרסום הדו"ח השנתי של מרכז אדוה
הרצאה מאת ד"ר שלמה סבירסקי העוסקת באופנים שבה מעצבת מערכת החינוך בישראל, באופן בלתי שוויוני, את עתידם של תלמידיה ביישובים מבוססים, בעיירות הפיתוח וביישובים הערביים. התקיימה ב 2.6.11 בסמינר הקיבוצים במסגרת יום עיון "חינוך והסללה בישראל"
כתבתה של הדר גיל-עד בחדשות 13, 19.2.2026
וובינר בנושא אי ביטחון תזונתי בקרב אוכלוסיות פגיעות בישראל בשיתוף חיים וסביבה, פורום האקלים הישראלי וא.ס.ף- ארגון סיוע לפליטים בישראל שהתקיים ב-16.10.2025. הוובינר עסק בסוגיית אי־הביטחון התזונתי בקרב אוכלוסיות פגיעות בישראל, והציע מבט חברתי, בריאותי, משפטי וכלכלי.
ירון הופמן-דישון, חוקר במרכז אדוה, בדיון בוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ מיקי לוי, במסגרת יום הדיור הציבורי שהתקיים ב-14.1.2025 ביוזמת ח"כ נעמה לזימי, ח"כ מיכאל ביטון, פורום הדיור הציבורי ומרכז אדוה.
יוסי צברי קרא מהפרסומים שלנו, וזה מה שיש לו להגיד
מגפת הקורונה וצעדי המדיניות שננקטו בעקבותיה פגעו באופן ייחודי בנשים. מסמך מאת ד"ר יעל חסון ממרכז אדוה והדס בן-אליהו ממרכז 'יודעת' ומרכז 'שוות' בון-ליר, סוקר את ההשלכות של מגפת הקורונה על נשים בישראל במספר היבטים: עבודה ללא שכר, תעסוקה, ביטחון סוציאלי, אלימות וייצוג במוקדי קבלת החלטות
מזה שנים שהעובדים והעובדות הסוציאליות בישראל סובלים/ות מעומס יתר וממחסור באמצעים למתן מענה הולם למצבי המצוקה בהם הם/ן נדרשים/ות לטפל
כלכלת ישראל רגישה לשילוב בין משברים עולמיים ובין משברים מקומיים, הנגרמים ע"י העימותים האלימים עם הפלסטינים. סיפוח צפוי להעמיק את המשבר הכלכלי וירע את מצבם של הישראלים והפלסטינים כאחד
נתוני בנק ישראל מראים שמשפחות בעלות הכנסה נמוכה ממשיכות גם היום לסבול מנזקי משבר הקורונה
מחקר של הביטוח הלאומי מראה כי בעקבות משבר הקורונה שיעור העוני צפוי לעלות. קיצוצים בתקציבים החברתיים יחריפו את המצוקה עוד יותר
הרעיון של הטלת מס עושר הוא ראוי בהחלט, במסגרת מדיניות ארוכת טווח של הפחתת עושרם של העשירים וקידום השוויון. אצלנו ובעולם כולו
הפגיעה בעובדות ובעובדים שהוצאו לחל"ת בולטת במיוחד על רקע מנגנון דמי האבטלה הקיים בישראל, מנגנון שנשחק כחלק מהקיצוצים התקציביים שנערכו בתחילת שנות ה-2000 בתקופת האינתיפאדה השנייה
הגיעה העת להשתחרר מההנגדה הרווחת בקרב כלכלנים, המדמיינים שוק בו המדינה עומדת מול המגזר העסקי. יש להחזיר את האינטרס הציבורי, כל הציבור, למרכז הבמה
משבר 2008 מלמד כי ההנחה שהבטחת עושרם של התאגידים תחלחל למטה שגויה, ובפועל היא משרתת בעיקר אותם ואת המנהלים הבכירים
משבר הקורונה הוא מצב חירום שדורש השקעה נוספת של משאבים, חיזוק הגופים המטפלים בתופעת האלימות נגד נשים ומתן פתרונות דחופים אד-הוק. בינתיים, הוא חושף את אזלת היד של המדיניות עוד קודם, ומבליט את ההכרח לשנות ולתקן אותה גם לטובת "היום שאחרי"
אל תפספסו את הפרסומים האחרונים, הנתונים העדכניים והאירועים הקרובים - הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו את ידיעון מרכז אדוה במייל, פעם בחודש: