יש לברך את בנק ישראל על התמדתו בהמלצה לנהוג במדיניות תקציבית מרחיבה, במטרה להעלות את רמת החיים של הישראלים לרמה מערב אירופית. גם בסוגיית מערכת החינוך נוקט הבנק עמדה מבורכת, כאשר הוא מצביע על הצורך לשפר את איכותה. אך בבואו לדון באמצעים מעשיים הוא נוקט עמדה צרת אופקים

העלאת הצמיחה וגידול בפריון הם לכאורה שינויים כלכליים גרידא, אלא שעל מנת שיתחוללו נדרשים שינויים פוליטיים וחברתיים ארוכי טווח. מן הראוי כי הממשלה החדשה תתרום לקידומם

עו"ד נוגה דגן-בוזגלו ממרכז אדוה, בתוכנית "24 היום שהיה" עם טלי ליפקין-שחק, בעקבות הידיעות על מועמדותו של אש פורום קהלת לכלכלה ד"ר מיכאל שראל, לתפקיד יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה

העושר, הנתפס בדרך כלל כעניין אישי ופרטי ביותר, מרגע שהוא חוצה רף מסוים, הוא הופך להיות סוגייה ציבורית

מגפת הקורונה הביאה ארגונים כלכליים ובינלאומיים לשקול העלאת מסים מסוגים שונים, ביניהם מס עושר. נקווה שהבריזה החלשה שרק עתה החלה לנשב אצלנו – בכיוון של מיסוי גבוה יותר על עשירי ישראל – תלך ותתחזק

לאחר הקורונה, דורשי העבודה צריכים השקעה ממוקדת וארוכת טווח, ולא שלילת דמי אבטלה והאשמות לפיהן 'התאהבו בחל"ת'

ראיון באולפן ynet עם ד"ר יובל לבנת, מנכ"ל מרכז אדוה

הדו"ח השנתי של מרכז אדוה | בשעה שבמורדות הפירמידה נאלצו מיליונים להסתפק בדמי אבטלה זעומים, במענקים אקראיים או בנגיסה בחסכונות המשפחתיים, במעלה הפירמידה המשיכו רבים לקבל את שכרם המלא, שהיה גבוה ממילא ובמקרים רבים אף המשיך לעלות. ובפסגת הפירמידה, עשירי הארץ המשיכו ליהנות מהכנסות הוניות בארץ ובחו"ל.

משבר הקורונה לימד אותנו שיש יעדים שהשוק החופשי אינו יכול להשיג ללא התערבות מדינתית

השוק החופשי התחרותי לכאורה יצר מפלצות תכנון מרכזי חסרות תקדים. לא סוציאליסטים יצרו אותן, אלא טייקונים קפיטליסטיים למהדרין. מיסוי העושר יאפשר להציב סייג ליכולתם של טייקונים אלה לקבוע את יעדי הפיתוח הציבוריים