מחקר

הבחירות לכנסת ה-22: ניתוח הצבעה לפי אשכול חברתי-כלכלי של יישובים ושכונות

המסמך מציג ניתוח להצבעה בבחירות שהתקיימו בספטמבר 2019 לפי אשכול חברתי-כלכלי של יישובים ושכונות, והשוואה לתוצאות הבחירות לכנסת ה-21

להורדת המסמך המלא

לניתוח תוצאות הבחירות לכנסת ה-23 ממרץ 2020 לפי אשכול חברתי-כלכלי של יישובים ושכונות, לחצו כאן

הבחירות לכנסת ה-22 שהתקיימו בחודש ספטמבר 2019, היו לפעם הראשונה שבה התקיימו שתי מערכות בחירות בישראל בשנה אחת. במוקד מערכת הבחירות השנייה עמדו מספר אירועים של איחוד ופיצול של רשימות, וכן עלייה ניכרת בשיעור ההצבעה בחברה הערבית.

מסמך זה מבקש לבחון כיצד התפלגה ההצבעה בבחירות לכנסת ה-22 מבחינה חברתית-כלכלית וכיצד השפיעו התהליכים שתוארו לעיל על ההתפלגות החברתית-כלכלית של ההצבעה בבחירות.

ממצאים עיקריים:

1. אחוז ההצבעה בבחירות: הגידול העיקרי במספר המצביעים בין הבחירות לכנסת ה-21 וה-22 חל באשכולות הנמוכים, בו מרוכזת האוכלוסייה הערבית בישראל. במקביל, דווקא באשכולות הגבוהים יותר חלה ירידה במספר המצביעים, שהביאה לירידה קלה גם באחוז ההצבעה באשכולות אלו.

2. המפלגות הגדולות: בדומה להתפלגות שנצפתה בבחירות הקודמות, גם בבחירות האחרונות נרשם שיעור התמיכה הגבוה ביותר למפלגת הליכוד ביישובים ובאזורים בדירוג חברתי-כלכלי 6-4. שיעור התמיכה הגבוה ביותר במפלגת כחול-לבן נרשם גם הפעם ביישובים ובאזורים בדירוג 10-8.

בחינת השינויים שחלו במגמות ההצבעה למפלגות הגדולות מראה כי דפוס ההצבעה לכחול-לבן כמעט ולא השתנה. בליכוד, לעומת זאת, חלה ירידה הן במספר המצביעים והן בשיעורם, בכל האשכולות החברתיים-כלכליים, בעיקר באשכולות 4-2.

3. הרשימה המשותפת: בחודש ספטמבר עלה שיעור התמיכה ברשימה המשותפת בהשוואה לתמיכה בארבעת המפלגות המרכיבות אותה, שבבחירות באפריל התמודדו בשתי רשימות נפרדות. גידול זה מוסבר הן בעלייה באחוז ההצבעה בחברה הערבית, והן במעבר מצביעים ממפלגות אחרות לרשימה המשותפת.

4. המפלגות החרדיות: שיעור התמיכה במפלגת יהדות התורה כמעט ולא השתנה בכל האשכולות החברתיים-כלכליים. התמיכה במפלגת ש"ס, לעומת זאת, עלתה בשיעור של 2.5-1.5 נקודות האחוז באשכולות הביניים,
7-3.

5. ישראל ביתנו: העלייה בתמיכה במפלגת ישראל ביתנו נרשמה בכל האשכולות החברתיים-כלכליים. הגידול ניכר גם באשכולות הביניים 7-4, ובאופן משמעותי גם באשכולות 10-8, בהם חל זינוק של ממש במספר המצביעים.

6. מפלגות הימין: ההתפלגות החברתית-כלכלית של ההצבעה לשתי רשימות הימין שהתמודדו בבחירות האחרונות, ימינה ועוצמה יהודית, היתה דומה לזו שאפיינה את שתי הרשימות שהתמודדו בבחירות באפריל, איחוד הימין והימין החדש, למעט עלייה קלה בשיעור התמיכה בשתי המפלגות באשכולות 7-4 בספטמבר.
עם זאת, במידה ובוחנים רק את שיעור התמיכה שקיבלו שתי המפלגות שעברו את אחוז החסימה, איחוד הימין באפריל ו'ימינה' בספטמבר, הרי שעיקר הגידול היה דווקא באשכולות הגבוהים יותר, 10-7.

7. מפלגות השמאל: בבחירות בספטמבר גדלה התמיכה במפלגת העבודה-גשר בקרב אשכולות הביניים, עם עלייה של 1.5-1 נקודות האחוז באשכולות 7-4. אם לוקחים בחשבון את הקולות שקיבלה באפריל מפלגת גשר, הרי שבאשכולות הנמוכים שמרה העבודה-גשר, או כמעט שמרה, על כוחן של שתי המפלגות.
אלא שבמקביל לגידול בשיעורי התמיכה בעבודה-גשר באשכולות הנמוכים, בבחירות האחרונות חלה ירידה בשיעור התמיכה בקרב האשכולות הגבוהים. השינויים בשיעור התמיכה ברשימת המחנה הדמוקרטי נרשמו בכיוון ההפוך, עם גידול בשיעור התמיכה באשכולות הגבוהים, וירדה באשכולות הנמוכים יותר.