המחקר הנוכחי מתייחס לבחירה של נשים ערביות בישראל במסלולי לימוד במקצועות הבריאות הן בישראל והן במוסדות הרשות הפלסטינית, מציג את היתרונות והחסרונות של הלימודים במסלולים אלו ובוחן את השלכותיהם על ההשתלבות של הבוגרות במערכת הבריאות הישראלית.

ד"ר יעל פרואקטור, מקדמת מדיניות במרכז אדוה, בדיון בועדת הפנים והגנת הסביבה בהצעת "חוק הדיור הציבורי – זכויות רכישה" שתאפשר לדיירי הדיור הציבורי לרכוש את הדירות בהן הם מתגוררים.

בשנים האחרונות גוברת בעולם התמיכה בשימוש במיסוי כדי לצמצם צריכה של מוצרים שמזיקים לבריאות — בראשם משקאות ממותקים ומזונות בעלי ערך תזונתי נמוך. ההיגיון נשמע לכאורה פשוט: כשהמחיר עולה, הצריכה יורדת, ובטווח הארוך ניתן לצמצם תחלואה. נייר העמדה מנסה לענות על השאלות: מתי מיסוי כזה יכול לקדם בריאות ציבור, מתי הוא עלול להעמיק אי־שוויון, ומה חייב להתלוות אליו כדי שלא יהפוך לעוד מס רגרסיבי על משפחות מעוטות הכנסה.

המעמד הבינוני בישראל הוא מהקטנים במדינות ה-OECD. כשמחברים לכך שיעור עוני גבוה במיוחד ורמת מחירים מהגבוהות בארגון, מתקבלת תמונה מטרידה: דווקא הקבוצה שאמורה להיות עמוד השדרה של הכלכלה והחברה בישראל נשחקת בתוך סביבת מחירים שמונעת ממנה יציבות אמיתית.

מחקר חדש של מרכז אדוה, בשיתוף העמותה להעצמה כלכלית לנשים, בחן את התמודדותן של נשים בעלות עסקים קטנים בישראל עם משברים כלכליים. המחקר מתמקד בשלוש תקופות: משבר הקורונה, מלחמת ה-7 באוקטובר והלחימה בין ישראל לאיראן ביוני 2025. המחקר מתבסס על סקר שנערך בקרב נשים שהקימו או מפעילות עסקים קטנים לאחר השתתפות בתוכניות הכשרה ליזמות עסקית של העמותה.

נייר עמדה שנכתב לקראת דיון בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת בנושא: ההשלכות המגדריות של מבצע "שאגת הארי" והצורך במענה מיידי

בעקבות האסון בירושלים, התעורר לרגע קצר הדיון במצב המסגרות לגיל הרך, והצעה חדשה פורסמה מטעם מרכז השלטון המקומי: לייבא סייעות מארצות המזרח. למרות העברת הפיקוח על מעונות היום למשרד החינוך, מתוך תפיסה שיש למסגרות אלה ערך חינוכי, ההצעה משקפת את הגישה הארכאית לפיה המעונות והגנים הן מסגרות "בייביסיטר", שמטרתן העיקרית לשרת הורים עובדים ומשתלבת במגמה הגוברת של ייבוא 'עובדים זרים' לכל ענף משק בו חסרים עובדים.

מכתב שהעביר פורום זכויות עובדים ועובדות למשרד האוצר והביטוח הלאומי עם תחילתה של המערכה הצבאית הנוספת נגד איראן, ובהמשך להודעת האוצר בדבר שקילת מתווה פיצויים והוצאה לחל"ת גם הפעם בתור מנגנון לפיצוי עובדים ומעסיקים.

דוח העוני והאי שוויון בהכנסות של הביטוח הלאומי ל-2024 פורסם לא מכבר והוא מציג את מצבה ה"קשה אך יציב" של ישראל מבחינת הפערים החברתיים. למעט עלייה קלה בשיעור העוני בקרב ילדים לצד ירידה קלה בשיעור העוני של קשישים, שיעורי העוני בקרב משפחות ונפשות נותרו בעינם פחות או יותר לעומת שנת 2023 על אף מצב המלחמה ששרר בשנה זו. עם זאת הדוח מלמד שאם כוללים את האומדן המבוסס לשנת 2025 – המלחמה הרעה את מצב העוני והאי שוויון בהכנסות.

מלחמת ה-7 באוקטובר החריפה והגבירה את המצוקות הנפשיות ואת הצורך במענה טיפולי של כלל האוכלוסייה וביתר שאת של קבוצות בתוכה, כגון נפגעי אירועי ה-7 באוקטובר, מפונים, משפחות שבתיהן נפגעו מירי טילים וחיילים הסובלים מפוסט-טראומה. המצוקה הנרחבת הזו פגשה מערכת ציבורית שסובלת זה שנים ממחסור כרוני בכוח אדם, מתקנים שאינם מאוישים ומזמינות נמוכה של שירותי טיפול.