מחקר ראשון מסוגו של מרכז אדוה וא.ס.ף – ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל מראה שכמחצית מאוכלוסיית מבקשי המקלט בישראל חיים מתחת לקו העוני. כ-85 אחוז מהם חיים באי-ביטחון תזונתי, מחציתם ברמה חמורה, ואילו הוצאות הדיור שלהם מגיעות ליותר מ-60 אחוז מההכנסה החודשית.

התקציבים שיועדו להכשרות מקצועיות לא נוצלו בהתאם לצורכי שוק העבודה, גם לא לאחר פרוץ המלחמה. מדובר בכשל מדיניות. מדיניות עבודה אקטיבית איננה מותרות לשעת שגרה, אלא מנגנון חיוני לשיקום חברתי וכלכלי. תפקידה לצמצם פערים, לחזק את האוכלוסיות שנפגעו ולתמוך בהתאוששות של הפרטים, היישובים והמשק כולו.

מרכז אדוה מביע תמיכה מלאה במאבק הצודק של עובדות ועובדי ההוראה. פגיעה בהן היא פגיעה בלב השירות הציבורי, ומאבקן אינו רק על תנאי השכר, אלא על עתיד מערכת החינוך כולה.

מסמך זה בוחן את מצבם של עובדים בשכר נמוך בישראל, שכירים ועצמאים ומעלה כי שיעור העובדים בשכר נמוך – פחות משני שליש השכר החציוני במשק – עלה בשנים 2022-2015. במקביל חלה ירידה בחלקם של כלל העובדים בעוגת ההכנסה הלאומית ועלה שיעורן של משפחות עם שני מפרנסים החיות בעוני.

מאחורי הקלעים בתעשיית הטלוויזיה והקולנוע נמצאות לא מעט נשים: במאיות, צלמות, עורכות, מקליטות ומפיקות. הייצוג שלהן בפרסי האקדמיה הישראלית השתפר במעט בשנים האחרונות. אך הדרך עודנה ארוכה.

המסמך מתאר את התהליך שהובילו נשים שהתמודדו עם עקירה מביתן בעקבות טבח ה-7.10.23 והמלחמה בעקבותיו.

המהלך שמובילה השרה גולן של קיצוץ תקציבי החומש פוגע לא רק בחברה הערבית, אלא בחברה הישראלית כולה. במקום לצמצם פערים – המדינה בוחרת להעמיק אותם.

נתוני המאקרו מאז פרוץ המלחמה מעידים על ההשלכות הכלכליות הכבדות של התוספות התקציביות בגין המלחמה. נתוני ההוצאה על ביטחון המוצגים במסמך משקפים את היקף ההשקעה חסרת התקדים בתקציב הביטחון, לצד זאת, היעדר מסגרת תקציבית סדורה לתחומי השיקום האזרחי מקשה על קביעת סדרי עדיפויות ועל הקצאת משאבים יעילה לאורך זמן.

המדריך שיצא לאור על-ידי Jewish Funders Network מיועד לקרנות ולפילנתרופים.ות הפועלים.ות בישראל ומבקשים להתחיל או להעמיק את עשייתם המגדרית ולהגביר את השפעתם החברתית. המדריך נולד מתוך הרצון לעורר שיח, להעלות מודעות ולספק כלים מעשיים ליישום גישה מגדרית בפילנתרופיה הישראלית.

פערי השכר בין גברים לנשים בישראל נותרו גבוהים ויציבים בעשור האחרון. שימור הפערים בקרב שכירים מבטיח בתורו את העמקת הפערים המגדריים לאחר גיל פרישה. ההשלכות השליליות של פערים אלו מחייבות צעדים לצמצום אי-השוויון בשכר ובהכנסות מפנסיה.