האם אפשר לבחון את תקציב המדינה במבט מגדרי? איך הקיצוצים הקרובים בתקציב ישפיעו על נשים במדינת ישראל? העלאת המע״מ פוגעת יותר במצב הנשים או במצב הגברים? האם אפשר בכלל לבנות תקציב שיצמצם את אי השיווין בין נשים וגברים?
לצפייה
בקרוב יתפרסם מסמך חדש של מרכז אדוה בשיתוף קרן אברט-ישראל העוסק בסוגיית הדיור כסוגיה מגדרית
ראיון של יובל לבנת, מנכ"ל מרכז אדוה, בתוכנית "הכנסת הבוקר" עם יעקב אילון, בעקבות ביטול מדיניות החל"ת שהונהגה בזמן משבר הקורונה
תמונת מצב ומבט קדימה: דיון על בסיס מחקר חדש של מרכז אדוה
ראיון של העיתונאי ד"ר מיכאל מירו עם ד"ר שני בר-און ממן ועו"ד נוגה דגן-בוזגלו, בעקבות פרסום הדו"ח השנתי של מרכז אדוה
הרצאה מאת ד"ר שלמה סבירסקי העוסקת באופנים שבה מעצבת מערכת החינוך בישראל, באופן בלתי שוויוני, את עתידם של תלמידיה ביישובים מבוססים, בעיירות הפיתוח וביישובים הערביים. התקיימה ב 2.6.11 בסמינר הקיבוצים במסגרת יום עיון "חינוך והסללה בישראל"
יוסי צברי קרא מהפרסומים שלנו, וזה מה שיש לו להגיד
פרק רביעי בהשתתפות העיתונאית ז'נאן בסול, במסגרת סדרת הסרטונים של מרכז אדוה על המחיר החברתי-כלכלי שמשלמת החברה הישראלית בגין התמשכות הסכסוך הישראלי-פלסטיני
הדו"ח השנתי של מרכז אדוה מעלה תמונה של חברה שקצוותיה מכים שורשים עמוקים והולכים ומתרחקים זה מזה: קצה עליון הנהנה מעושר פיננסי, היי-טקיסטי ונדל"ני וממדיניות מיסוי נוחה; וקצה תחתון אשר כבר בשלב מוקדם של החיים מוצא עצמו במסלול שבו נחסם הסיכוי לשדרוג רמת החיים ולשיפור רמות ההכנסה והעושר
מה עומד מאחורי צמד המילים הנוצצות "גמישות ניהולית" בפרק החינוך בחוק ההסדרים? לכאורה, עידן חדש של יצירתיות, חדשנות וגיוון פדגוגי. בפועל, משהו הדומה לבריחה מאחריות
אלפי בני/ות נוער נושרים מדי שנה ממערכת החינוך. בהיעדר נתונים מעודכנים, ניתן לשער שהתופעה התגברה בשנתיים האחרונות, במיוחד בקרב ילדים/ות ובני/ות נוער שהקשר שלהם למערכת החינוך היה ממילא קלוש ובהם אלה שהתקשו להשתלב במנגנוני הלמידה מרחוק
ישראל זקוקה לעוד אוניברסיטאות, על כך אין כמעט ויכוח. אך מאז 1976 הוקמו כאן רק שתיים: אחת באריאל, למאיון העליון הפוליטי של המתנחלים; והשנייה בהרצליה, למאיון העליון הכלכלי. שאר ה-99% נותרו שוב ללא כלום
מגיפת הקורונה הולידה את הקפסולות, אך למעשה מערכת החינוך פועלת מאז ומתמיד בקפסולות קשיחות המבחינות בין "קבוצות איכות". התוצאה היא פריון נמוך ואי עמידה של רוב הבוגרים בדרישות הסף של הכלכלה בת זמננו • טור שני בסדרה באתר העוקץ על חוק ההסדרים ותקציב המדינה
ההשקעה הפרטית בהשכלת הילדים כבר עולה בישראל ופותחת פערים על בסיס המצב הסוציו-אקונומי של ההורים
בעוד ממשלת ישראל פותחת את גני הילדים, היא מתעלמת לחלוטין מן העובדה שמאות אלפי תלמידים מהמעמד הכלכלי הנמוך מנותקים ממפעל ההזנה – הארוחה היומית החמה שהיו מקבלים במוסדות החינוך עד לפרוץ המשבר
השקעה הטובה ביותר שמדינת ישראל יכולה לעשות בימים אלה היא "ניו-דיל" של השקעה בהשכלה ובהון אנושי
על רקע אי הוודאות הכולל לקראת שנה"ל הבאה, הוחלט במשרד החינוך לנער אחריות ולבטל את התוכניות המכוונות בדיוק לאותם תלמידים שהסיכוי שישתלבו בלמידה המקוונת מרחוק נמוך עד אפסי
גם במשרד החינוך וגם במשרד האוצר לא רואים את המורות, וביום שאחרי יצקצקו על איכות ההוראה ויגלגלו עיניים לשמיים. ועם המורות, בין הכיסאות נופלים גם התלמידים והוריהם.
אל תפספסו את הפרסומים האחרונים, הנתונים העדכניים והאירועים הקרובים - הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו את ידיעון מרכז אדוה במייל, פעם בחודש: