במסגרת הקיצוץ בתוכניות ממשלה מיוחדות ובמשרדים החברתיים יפגעו קשות תכניות לקידום יוצאי.ות אתיופיה בחינוך, בספורט ובתעסוקה. ללא התערבות אקטיבית של המדינה לתיקון עוולות העבר והאפליה הממוסדת – אין סיכוי שיוכלו לסגור את הפער ולהשתלב ב'צמיחה מכלילה'.

קיצוץ בתוכניות התעסוקה לנשים וגברים מן החברה הערבית פירושו הנצחת הפערים בין יהודים לערבים, ופגיעה במשק הישראלי בכללותו. בפרט לאור הפגיעה בתעסוקה של העובדים הערבים מאז פרוץ המלחמה

השיעור הגבוה של צעירים חסרי מעש בחברה הערבית מציב אתגרים משמעותיים למדינה, לרבות סכנת התרחבות מעגל האלימות. קיצוצים בתקציבים המיועדים לטפל בבעיה מחמירים את המצב.

במסגרת השינויים המבניים המוצעים לתקציב המדינה 2024 ישנו פרק העוסק בתקציב משרד העבודה, ובתוכו סעיף הכולל שינויים במערך האגף להכשרה מקצועית, הראשון בהם – הפרטה של הפעלת מערך הבחינות. במקום ההצעה שהציע האוצר בחוסר מקצועיות משווע יש לבצע ולהרחיב החלטות ממשלה על גיבוש גוף מתכלל ותקצובו, אשר יחזיק את כל מערך המידע והאסטרטגיה של ההכשרה המקצועית בישראל.

המשבר הפוקד את מדינת ישראל עלול להביא להגדלת אי השוויון הגבוה ממילא, מכיוון שהמשבר איננו פוגע בכולם.ן בצורה דומה. גם הפעם כדאי להיבנות מהמשבר באמצעות מנגנוני הפעלה של שוק העבודה הישראלי, ובפרט בנייה מחודשת של מערך ההכשרה המקצועית תוך הרחבת התקצוב ממשלתי. ללא צעדים אלו, המשק ייוותר מאחור, וגרוע מזאת – רבים האזרחים והאזרחיות שיתקשו למצוא את מקומם מחדש בשוק העבודה.

חוק ההסדרים 2023-2024 מציע לעבות באופן ניכר את ההכשרה במסגרת המכללות הטכנולוגיות. אלא שמחקרים קיימים מראים שלהכשרה טכנולוגית תשואה נמוכה יחסית. תוצאתו של המהלך תהיה הסללתן של קבוצות מיעוט לרובד הנמוך בשוק העבודה

המחקר בוחן את מצבן התעסוקתי של נשים חרדיות ואת החסמים לשיפורו ומנתח את התכניות הקיימות לקידום תעסוקת נשים חרדיות

הרצון לתמרץ יהודים חרדים להשתלב בשוק העבודה מוצדק, אבל התעלמות מההשלכה של צעד כמו שלילת סבסוד מעונות היום על משפחות האברכים בכללותן – לרבות רעיותיהם וילדיהם של האברכים – היא לא אחראית

הפחתה משמעותית וארוכת טווח של שיעור האבטלה בקרב אזרחי ישראל הערבים לא תקרה כתוצאה משלילת זכאותם לדמי האבטלה, אלא בעזרת אימוץ תהליכי עומק והשקעת משאבים ציבוריים.

תמונת מצב ומבט קדימה: דיון על בסיס מחקר חדש של מרכז אדוה