מסמך זה מספק ניתוח למשאבים הציבוריים המושקעים במניעת אלימות נגד נשים במשפחה ומגלה היעדר תיאום ושיתוף פעולה בין כלל הגורמים העוסקים בנושא וכן תקצוב ומענים חסרים

המסמך מציג הצעה להתמודדות עם משבר הדיור באמצעות יצירת אופציה ציבורית, שעיקרה יוזמה ממשלתית לבניית דירות מגורים המיועדות לשכירות לטווח ארוך במחירים שבהישג־יד של כלל האוכלוסייה

החלום הרטוב של הממשלה הוא שהנכים יעבדו לפרנסתם, לכן דחו את מסקנות ועדת זליכה והקימו את ועדת שמחון, שלא פרסמה עד כה דבר. באוויר מופרחים מספרים שונים והנכים, למרות התמיכה הציבורית הגורפת, עדיין ממתינים להכרה שהם זכאים להנות מרמת חיים של בן אדם

עדכון נתונים למחקר אודות האינטרסים המעכבים את פתרון משבר הדיור, בעקבות פרסום הדו"חות השנתיים של הבנקים המסחריים בישראל

מאז שנת 2000, המחירים של סל התצרוכת של הישראלים עלו, אולם קצבת הנכות הכללית דרכה במקום. רוב הנכים הכלליים אינם עובדים, וקצבת הנכות מציבה אותם מתחת לקו העוני

ההצעה המוצגת כאן קוראת למעורבות ישירה של הממשלה כיזם בשוק הדיור להשכרה, בצורה של יזמות ממשלתית לבנייה מסיבית של דירות להשכרה לטווח ארוך בדמי שכירות סבירים וברמת גימור ותחזוקה גבוהה לכל שכבות האוכלוסייה

מדוע על אף כל ההבטחות וההצהרות, נכשלות ממשלות ישראל בזו אחר זו בפתרון מקיף למשבר הדיור?

מסמך זה נכתב כחלק מפרויקט משותף עם פורום ארגוני צעירות בישראל וקרן גנדיר. הרקע ליוזמה הם הקשיים באספקת והפעלת שירותי רווחה איכותיים שיתנו מענה לצרכים של צעירות, קשיים הנובעים משיטות ההתקשרות של משרד הרווחה ומאופן התקצוב של השירותים

קצבת הנכות מוגדרת כ"הכנסה מינימלית לקיום". אך מדוע על מקבלי קצבאות להסתפק במינימום? האם יש להענישם על כך שאינם יכולים לפרנס עצמם כראוי? את המושג "הכנסה מינימלית לקיום" יש להחליף במושג חדש – "הכנסה הוגנת לקיום"

דיון בגורם נוסף המשפיע על שוק הדיור ומחירי הנדל"ן: הצטברות של משאבים כספיים בידי מעטים