הרעיון של פיתוח שירותים למניעת תלות והידרדרות תפקודית של אזרחים ותיקים הוא חיובי. יש לקוות שעצם העלאת הנושא תביא לפיתוח שירותים חדשים ולשיפור הן של מצב הזקנים והן של תנאי ההעסקה של עובדים ועובדות שאמורים.ות לתרום לשיפור הזה

בניגוד לדוקטרינת "השוק החופשי", סעיפי חוק ההסדרים על השוק הפיננסי ושוק הבנקאות מראים שהמדינה מעורבת מאוד בכל הנעשה במשק

ההצעה בחוק ההסדרים היא צעד קטן בכיוון הנכון. אך מה שנדרש הוא הכנסת כל שירותי השב"ן ושירותים נחוצים נוספים לסל הבסיסי, והגדלת עלות סל הבריאות המגיע לכל תושבי ישראל

בעוד שיעור ההרוגים מתאונות בענף הבנייה בישראל כפול מהשיעור הממוצע במדינות האיחוד האירופי, המדינה פועלת בחסכנות בכל הנוגע להקצאת תקציבים במנגנונים שיצמצמו תאונות אלו

ההשלכות המגדריות של חוק ההסדרים והתוכנית הכלכלית לשנים 2024-2023

חוק ההסדרים 2023-2024 מציע לעבות באופן ניכר את ההכשרה במסגרת המכללות הטכנולוגיות. אלא שמחקרים קיימים מראים שלהכשרה טכנולוגית תשואה נמוכה יחסית. תוצאתו של המהלך תהיה הסללתן של קבוצות מיעוט לרובד הנמוך בשוק העבודה

הצעת חוק ההסדרים חסרה התמודדות משמעותית עם הבעייה העיקרית של החברה הישראלית: אי השוויון

ניתוח תקציב המדינה לשנים 2022-2021 מראה כי ב-2022 תחזור הממשלה למדיניות תקציבית קפוצת יד, שהיתה אחראית בין השאר לכך שמגפת הקורונה חשפה מערכת בריאות ציבורית מורעבת

המסמך בוחן את המגמות בתקציב משרד הבינוי והשיכון ומראה כי בשני העשורים האחרונים ממשלות ישראל אינן משקיעות תקציבים גדולים כדי לממן פרויקטים של בינוי לדיור ולסייע לציבור להשיג קורת גג. מנגד, שוק הדיור הוא כיום מקור חשוב של הכנסות למדינה

מדוע הממשלה משקיעה מיליארדי שקלים בפיתוח תחבורה, אך אינה מגדירה ואינה מתקצבת פרויקטים לאומיים בתחום החינוך, הדיור או הבריאות? הערות מרכז אדוה על הצעת התקציב 2018-2017