מסמך זה עוסק בכמה קווי המתאר של מערכת הרווחה בישראל בעשורים האחרונים, ועומד על הצורך בחזון חדש למערכת שירותי הרווחה.

נתוני מבקר המדינה שפורסמו לאחרונה מראים כי בשנת 2023 המשיכה הירידה במספרן של דירות הדיור הציבורי, ולצד זאת נרשם גם גידול בזמן ההמתנה של זכאי הדיור הציבורי לדירה פנויה, והתדרדרות נוספת במצב התחזוקתי של הדירות הקיימות.

נייר עמדה של מרכז אדוה ופורום הדיור הציבורי לקראת דיון בוועדה לביקורת המדינה בנושא: רכישה ומכירה של דירות הדיור הציבורי

בקרב אוכלוסיית המפונים מאז ה-7 באוקטובר ישנם גם מבקשי מקלט ופליטים, אשר נאלצו לעזוב את ביתם ומדינתם בשל החשש לחייהם. אלא שבניגוד לאוכלוסיות אחרות בישראל, קבוצה זו לא הייתה זכאית למענק פינוי ולסיוע כלכלי מהממשלה.

בדומה לאוכלוסיות מוחלשות אחרות, לפליטים ולמבקשי מקלט אין גישה למרחבים מוגנים.

על רקע מחירי הדיור הנמוכים יחסית בחיפה, מדיניות הדיור בעיר מכוונת להעלאת שווי הנכסים ולעידוד הגירה של 'אוכלוסיות חזקות' ומתעלמת מקבוצות האוכלוסייה המוחלשות. מדיניות זו אינה כוללת תוכניות של דיור בר-השגה ויוזמות להרחבה של הדיור הציבורי וכן ממשיכה לנקוט באפליה כלפי האוכלוסייה הערבית בעיר.

נייר עמדה לקראת דיון המשך בוועדה לקידום מעמד האישה בנושא: סיוע בדיור ליוצאות מקלטים ונפגעות אלימות במשפחה

מחקר זה בוחן את משבר הדיור בקרב נשים ערביות גרושות בישראל ואת מידת התאמתן של תוכניות הדיור הממשלתיות לצרכיהן, לאור העלייה בשיעורי הגירושין בקרב האוכלוסייה הערבית המעלה את הביקוש לדיור בקרב אוכלוסייה זו.

השיעור הגבוה של צעירים חסרי מעש בחברה הערבית מציב אתגרים משמעותיים למדינה, לרבות סכנת התרחבות מעגל האלימות. קיצוצים בתקציבים המיועדים לטפל בבעיה מחמירים את המצב.