כנס ציבורי שהתקיים ב 15.1.25 בנתיבות, ועסק ב'חוק מיקוד לאומי לשיקום מרחיב לחבל התקומה' הנידון בכנסת, ובהשלכותיו על תושבי.ות הנגב המערבי.
לצפייה
האם אפשר לבחון את תקציב המדינה במבט מגדרי? איך הקיצוצים הקרובים בתקציב ישפיעו על נשים במדינת ישראל? העלאת המע״מ פוגעת יותר במצב הנשים או במצב הגברים? האם אפשר בכלל לבנות תקציב שיצמצם את אי השיווין בין נשים וגברים?
ד"ר אלינה רוזנפלד וד"ר יעל פרואקטור בדיון בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת, מציגות את החסמים המבניים, התרבותיים והכלכליים שמעמיקים את הפערים המגדריים ומשפיעים על התעסוקה, ההכנסה והפנסיה של נשים בישראל.
צפו בהקלטת וובינר שהתקיים בתאריך 10/11/2025 להשקת מחקר של מרכז אדוה ביוזמת נעמת
המחקר בחן את דפוסי היוממות (הגעה לעבודה וממנה) של נשים ערביות בין השנים 2015 ל-2022.
ראיון של העיתונאי ד"ר מיכאל מירו עם ד"ר שני בר-און ממן ועו"ד נוגה דגן-בוזגלו, בעקבות פרסום הדו"ח השנתי של מרכז אדוה
הרצאה מאת ד"ר שלמה סבירסקי העוסקת באופנים שבה מעצבת מערכת החינוך בישראל, באופן בלתי שוויוני, את עתידם של תלמידיה ביישובים מבוססים, בעיירות הפיתוח וביישובים הערביים. התקיימה ב 2.6.11 בסמינר הקיבוצים במסגרת יום עיון "חינוך והסללה בישראל"
וובינר בנושא אי ביטחון תזונתי בקרב אוכלוסיות פגיעות בישראל בשיתוף חיים וסביבה, פורום האקלים הישראלי וא.ס.ף- ארגון סיוע לפליטים בישראל שהתקיים ב-16.10.2025. הוובינר עסק בסוגיית אי־הביטחון התזונתי בקרב אוכלוסיות פגיעות בישראל, והציע מבט חברתי, בריאותי, משפטי וכלכלי.
ירון הופמן-דישון, חוקר במרכז אדוה, בדיון בוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ מיקי לוי, במסגרת יום הדיור הציבורי שהתקיים ב-14.1.2025 ביוזמת ח"כ נעמה לזימי, ח"כ מיכאל ביטון, פורום הדיור הציבורי ומרכז אדוה.
יוסי צברי קרא מהפרסומים שלנו, וזה מה שיש לו להגיד
ברברה סבירסקי חוזרת לראשיתו של פרויקט ניתוח התקציב במרכז אדוה, ולתרומתו לחיזוק הדיון הציבורי על ההשלכות החברתיות של תקציב המדינה בישראל.
כמו בשירו של ברטולד ברכט, גם כאן אפשר לשאול: מה תהיה תרומתה של האימפריה לקריית גת ובעצם לישראל כולה? מה תהיה תרומתה לביטחון ולפיתוח? מי ייהנו מן הפיתוח יותר, המקומיים או האורחים? היכן ישוכנו האורחים, היכן ילמדו הילדים, מי יוזמן להקים את השירותים? ומי יקבל את השכר הגבוה?
תקציב המדינה הוא הביטוי המעשי העיקרי של מדינת הרווחה. מכאן שהעובדה שאין דנים עדיין בתקציב המדינה לשנת 2026 צריכה להדאיג אותנו מאוד. העובדה שהצעת התקציב עדיין לא הוגשה, גם היא צריכה להדאיג אותנו, שכן היא מלמדת על סכנה היסטורית של חזרה אל עידן המלכות.
למרות התשלום המיוחד ששילמו למדינה, הרווח הנקי של הבנקים הגדולים המשיך לעלות גם בשנת 2024, כאשר בינתיים נבלמות היוזמות להנהגת מיסוי קבוע על רווחי היתר. במקביל, החלטת בנק ישראל להגדיל את שיעור הדיבידנד צפויה להעביר חלק גדול מהרווחים לבעלי המניות, ובעיקר למשקי בית עשירים ובעלי הון.
רגע לפני שמוזרמים מיליארדים נוספים להסכם עם אינטל, יש לשאול בביקורתיות המתבקשת, הכיצד חברה שמקבלת תמיכה ממשלתית חסרת תקדים אינה נדרשת לדין וחשבון ציבורי המלווה בסנקציה כלכלית משמעותית על פיטורי עובדים בזמן מלחמה.
משק החשמל בישראל ניצב בפני אתגרי חוסן תשתיתי וביטחון אנרגטי משמעותיים. אלו נובעים משילוב של תת-השקעה, שינוי מבני המתאפיין בהפרטה ומסחור, וירידה מדאיגה ברמת היתירות – הגיבוי שמאפשר שמירה על אמינות האספקה. פגיעת הטיל האיראני במתקן חיוני של חברת החשמל באזור אשדוד, אשר הובילה לשיבושים באספקת חשמל לצרכנים באזור, ממחישה את הפגיעוּת המבנית.
יועצי תקשורת של גופים רשמיים כדוגמת המכון למחקרי ביטחון לאומי החלו להשתמש בביטוי "המילואימניקים – דור הניצחון". אנו סבורים שישנם ביטויים נאמנים יותר להתרחשויות.
ההשפעה של סדר היום הלחימתי על החברה הישראלית היא עמוקה ורחבת היקף. היא לא רק מעצבת את סדר העדיפויות הלאומי ומסיטה משאבים מתחומים חיוניים, אלא גם מחלחלת לתודעה הציבורית ומשפיעה על תפיסת המציאות. החברה הישראלית, המצויה תחת איום מתמיד, מפתחת חוסן ויכולת הסתגלות גבוהים, אך במקביל עלולה לפתח תלות מסוימת במצב החירום הביטחוני. תלות זו עלולה להקהות את הביקורת הציבורית על מדיניות הלחימה ולהקשות על קידום פתרונות מדיניים לסכסוכים.
לאחרונה – הרבה לפני המועד הרגיל – הגיעו נתוני ביצוע התקציב לשנת 2024. בקצרה, מנהלת תקומה ניצלה רק כ-62% מהתקציב שלה לאחר שינויים. מהתקציב המקורי מדובר ב-21%. אם נמשיך כך המנהלת לעולם לא תסיים את תפקידה – התאוששות ושגשוג הנגב המערבי.
אל תפספסו את הפרסומים האחרונים, הנתונים העדכניים והאירועים הקרובים - הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו את ידיעון מרכז אדוה במייל, פעם בחודש: