קיצוץ בתוכניות התעסוקה לנשים וגברים מן החברה הערבית פירושו הנצחת הפערים בין יהודים לערבים, ופגיעה במשק הישראלי בכללותו. בפרט לאור הפגיעה בתעסוקה של העובדים הערבים מאז פרוץ המלחמה

התקציב לשנת 2024 מאיים לפגוע בנשים – אם כמועסקות ואם כמקבלות שירותים. תרומתן וחיוניותן של נשים להתמודדות עם השלכות המלחמה כמו גם הפגיעות הייחודיות הצפויות בהן, לא תורגמו לקבלת החלטות כלכליות הולמות.

השיעור הגבוה של צעירים חסרי מעש בחברה הערבית מציב אתגרים משמעותיים למדינה, לרבות סכנת התרחבות מעגל האלימות. קיצוצים בתקציבים המיועדים לטפל בבעיה מחמירים את המצב.

אנשי ונשות הרפואה הערבים הם אזרחים שבזמן שגרה אין המדינה מכירה בחשיבותם, ורק בשעת מצוקה או משבר נזכרת שהם משאב יקר

תמונת אי־השוויון המצטיירת מהשיח הציבורי בישראל היא די ברורה ודי מוסכמת: בקווים גסים, האשכנזים למעלה, המזרחים מתחתם והערבים מתחת למזרחים. איך זה קרה? המסמך מספק רקע היסטורי להתהוות תמונת אי-השוויון וההיררכיה המעמדית בישראל ועומד על השינויים שהתרחשו בתמונה זו בשנים האחרונות

מסמך חדש של מרכז אדוה בשיתוף IATF סוקר את המכשולים הרבים הניצבים בפני שימוש בשירותים פיננסיים בקרב אזרחים ערביים בישראל

אל לנו להסתנוור מההישג במבצע עלות השחר. יש להחזיר את סוגיית ההסדר המדיני למרכז הבמה הציבורית

המסמך בוחן את התנהלותם של מעסיקים ומתעד מכשולים הניצבים בפני שילוב של נשים מקבוצות מיעוט בשוק העבודה ובפני התקדמותן בעבודה ואת ההצלחות ואת שיטות השילוב והקידום המביאות לתוצאות טובות

הפחתה משמעותית וארוכת טווח של שיעור האבטלה בקרב אזרחי ישראל הערבים לא תקרה כתוצאה משלילת זכאותם לדמי האבטלה, אלא בעזרת אימוץ תהליכי עומק והשקעת משאבים ציבוריים.

צפייה בשידורי הקורונה בטלוויזיה עשויה ליצור את הרושם שבישראל חיים רק יהודים. אנחנו לא רואות מה מתרחש ביישובים הערביים, לא שומעות מה מצב האספקה במרכולים שם ובקושי שומעות על מה שקורה בבתי החולים בדרום הארץ ובצפונה