שביתת ההסתדרות כאות הזדהות עם החטופים ולמעשה עם מרבית העם בישראל ראויה להערכה, אך קשה שלא להעמיד כנגד התביעה מארגון העובדים להפעיל את כוחו, את הזלזול ואף המשטמה של חלק גדול מאותו ציבור, כאשר ארגוני העובדים שובתים למען המטרה שלשמה הוקמו והתארגנו – זכויות העובדים שהם מייצגים

הגיעה העת לתוכנית אסטרטגית לשיקום, עם מסגרת תקציבית רב-שנתית, תוך הכרה במחיר העצום שגובה המלחמה מהמפונים.ות, ומענה מוסדי אחד לצורכיהם.ן.

בעידן של מלחמות מתמשכות, תקציב הביטחון הגבוה של ישראל מקבל עדיפות עליונה שנה אחר שנה, מצמצם את המשאבים לשירותים החברתיים ומרחיק את המדינה מסטנדרטים של ה-OECD. ללא שינוי, ישראל עלולה להתרחק עוד יותר מהשקעה חברתית ראויה.

בקרב אוכלוסיית המפונים מאז ה-7 באוקטובר ישנם גם מבקשי מקלט ופליטים, אשר נאלצו לעזוב את ביתם ומדינתם בשל החשש לחייהם. אלא שבניגוד לאוכלוסיות אחרות בישראל, קבוצה זו לא הייתה זכאית למענק פינוי ולסיוע כלכלי מהממשלה.

למלחמה שהחלה ב-7 באוקטובר 2023 השלכות משמעותיות על נשים ערביות בישראל, בהיבטים של ביטחון כלכלי ואישי. לפגיעה בהיבטים אלו השלכות חברתיות וכלכליות רחבות יותר הנוגעות לחוסן המשפחתי והקהילתי, לחברה הערבית בפרט ולחברה הישראלית בכללותה.

באמצעות נתונים חדשים שהתקבלו מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המסמך מציג את דפוסי הפינוי ותזוזת האוכלוסייה מגבולות עזה והצפון מאז ה-7 באוקטובר 2023, ועומד על ההשלכות מרחיקות הלכת על חייהם.ן של המפונים.ות, ועל יצירת 'סדר מרחבי חדש' בישראל.

המסמך מראה כיצד הפקרתם של תושבי.ות אופקים ב-7 באוקטובר ובחודשים שאחריו היא המשך ישיר להזנחה מדינתית מתמשכת המאפיינת את המקום ודומים לו עוד מראשית הקמתו.

בדומה לאוכלוסיות מוחלשות אחרות, לפליטים ולמבקשי מקלט אין גישה למרחבים מוגנים.

את תזכיר החוק צריך לגרוס, ולהקים תחתיו ועדה עם נציגות בולטת, לכל הפחות, של שורדים.ות ופליטים.ות

מסמך "אומדן ביצוע התקציב" של משרד האוצר מסביר את הירידה בהכנסות המדינה בשנת 2023 בשלושה גורמים: היציאה ממשבר הקורונה; הירידה בהכנסות מנדל"ן, האטה בצריכה הפרטית והתמתנות בפעילות העסקית ובסקטור ההייטק; והשפעת המלחמה על ההכנסות. אלא שתיאור הגורמים חלקי, ואינו מדויק.