מחקר

תמונת מצב חברתית 2021: הקורונה ומגפת אי השוויון בישראל

הדו"ח השנתי של מרכז אדוה | בשעה שבמורדות הפירמידה נאלצו מיליונים להסתפק בדמי אבטלה זעומים, במענקים אקראיים או בנגיסה בחסכונות המשפחתיים, במעלה הפירמידה המשיכו רבים לקבל את שכרם המלא, שהיה גבוה ממילא ובמקרים רבים אף המשיך לעלות. ובפסגת הפירמידה, עשירי הארץ המשיכו ליהנות מהכנסות הוניות בארץ ובחו"ל.

להורדת המסמך המלא לצפיה בדוחות קודמים

בצדק, תשומת הלב הציבורית מתמקדת בשנה האחרונה בפגיעות הכלכליות של מגיפת הקורונה בנשים וגברים המצויים במורד הפירמידה הכלכלית: שכירים מובטלים, עובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת, בעלי עסקים קטנים שנאלצו לסגור את מפעל חייהם.

תוך כדי כך מוסטת תשומת הלב מן העובדה שפגיעתה של המגיפה לא היתה אחידה. במעלה הפירמידה הכלכלית, רבים לא נפגעו כלל או שנפגעו אך מעט, ויש גם מי שהמשיכו להרוויח במהלכה. בשעה שבמורדות הפירמידה נאלצו מיליונים להסתפק בדמי אבטלה זעומים, במענקים אקראיים או בנגיסה בחסכונות המשפחתיים המשקפים מאמץ משפחתי של שנים, במעלה הפירמידה המשיכו רבים לקבל את שכרם המלא, שהיה גבוה ממילא ובמקרים רבים אף המשיך לעלות. ובפסגת הפירמידה, עשירי הארץ המשיכו ליהנות מהכנסות הוניות בארץ ובחו"ל. בשעה שפעילותם של בעלי עסקים קטנים רבים נקטעה ורבים מעובדיהם ועובדותיהם יצאו משוק העבודה, עובדי ההיי טק והסטארט-אפיסטים שביניהם המשיכו ליהנות מהשקעות גדולות.

מדובר בטלטלה בעלת השלכות רב-דוריות. היתרונות שרכשה השכבה המבוססת סופם שיתבטאו לא רק בגובה ההכנסה אלא גם באיכות הדיור ובמיקומו, ברמת ההשכלה, בטיב רמת החיים ובהיקף הירושה שתועבר לצאצאים. לעומת זאת, עצמאים רבים יראו את שערי המעמד הבינוני הגבוה ננעלים בפניהם.

בימים כתיקונם, המסמך תמונת מצב חברתית מציע מבט כולל על האי שוויון בחברה הישראלית, כשהוא מסתמך על נתוני סקר הוצאות משקי הבית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. נתוני הסקר מתייחסים בדרך כלל למצב ששרר שנה אחת קודם לפרסום. השנה, נתוני הסקר לשנים 2019 ו-2020 עדיין לא פורסמו. לא זו בלבד, גם אילו היו מתפרסמים, הם היו בעלי משמעות מוגבלת, עקב כך שנתוני 2019 כבר אינם רלבנטיים, לאור פגיעתה הקשה של מגיפת הקורונה.

המסמך שלהלן מציג נתונים על כמה מהפנים של האי שוויון בישראל בתקופת הקורונה. תחילה נתמקד בשלוש קבוצות אוכלוסייה מוגדרות: המאון העליון, העובדים בענפי ההיי-טק והעסקים הקטנים. בהמשך המסמך מצביע על הגורמים המשפיעים על חשיפה למגיפה ועל התחלואה, זאת לצד המענה הממשלתי בתחום בריאות הנפש לסובלים ממצוקה בעת הזו. לבסוף נסקור כיצד השפיעה הקורונה על תחום הדיור, תוך התמקדות במשקי הבית המוציאים חלק נכבד מהכנסתם על תשלומי משכנתא או שכירות.

 

// הדו"ח יצא לאור בשיתוף קרן פרידריך אברט ובתמיכת הקרן החדשה לישראל וארגון 'מזון-תגובה יהודית לרעב'.