דוח העוני והאי שוויון בהכנסות של הביטוח הלאומי ל-2024 שפורסם לא מכבר, מציג את מצבה ה"קשה אך יציב" של ישראל מבחינת הפערים החברתיים. למעט עלייה קלה בשיעור העוני בקרב ילדים לצד ירידה קלה בשיעור העוני של קשישים, שיעורי העוני בקרב משפחות ונפשות נותרו בעינם פחות או יותר לעומת שנת 2023 – וזאת על אף מצב המלחמה ששרר בשנה זו.

מאחר שהאומדן של 2025 המוצג בדוח מבוסס על נתונים הקיימים בידי הביטוח הלאומי ומתייחסים לרוב שנת 2025, אפשר להתייחס אליהם ברצינות המתבקשת וללמוד משהו על השפעת המלחמה על הפערים החברתיים.

הממצאים לטווח של שתי שנות המלחמה מלמדים על עלייה של ממדי העוני והאי שוויון בתקופת המלחמה. העלייה בשיעור העוני ניכרת בעיקר בקרב ילדים אך גם בכלל הנפשות (לעומת ירידה בעוני בקרב משפחות, כנראה משפחות קשישות). עוד מצביעים הנתונים על העמקת העוני – עומק העוני עלה בתקופת המלחמה בכ-3 נקודות האחוז. כלומר, מי שהיו עניים הפכו לעניים יותר בשנתיים אלו. עליה ניכרת – לראשונה זה כמה שנים – נרשמה גם במדד ג'יני לאי השוויון בהכנסה הפנויה, שירד תחילה ב-2024 אך עלה ב-2025 ורשם עלייה של נקודת האחוז בשנתיים האמורות.

עליות אלה מבטאות במידה רבה את העדפות הממשלה כפי שהשתקפו בתקציב הממשלה ב-2025. התקציב לשנה זו החריג כזכור לרעה את קצבאות הילדים, ולמרות הכוונה להקפיא תחילה את כלל הקצבאות, הותיר אותן כקצבאות היחידות שהוקפאו בשנת 2025 ולא עלו בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן.

קצבאות הילדים הן נושא שנוי במחלוקת בחברה הישראלית המשוסעת, ולכן לא מקרי שהן היחידות שהוקרבו על מזבח הקיצוצים בקצבאות בשל הוצאות המלחמה. זאת, על אף שרמתן נמוכה מאוד בכל קנה מידה, ועל אף שהעוני בקרב ילדים בישראל מרקיע שחקים לעומת העולם המפותח ומגיע לכמעט שליש מהילדים. נכון, שיעור גידול האוכלוסייה בעקבות רמת הילודה הגבוהה יחסית בישראל הוא גבוה בהשוואה בינלאומית (אף כי ניכרים סימני האטה). עם זאת צריך לזכור שראשית, הילדים והילדות שנולדו אינם אשמים בהחלטות הוריהם ושנית – גם מצבן של משפחות עם מעט ילדים הושפע ומושפע ממדיניות מצמצמת זו. חשוב להדגיש כי למדיניות זו השפעה ישירה על מצבה של ישראל גם בתחומים אחרים – ובראשם הפערים הגדולים בעולם בהישגי תלמידים בבתי הספר.

הקפאת קצבאות הילדים כאמור, נעשתה לצד צעד נוסף שהשפיע בעיקר על העובדים בשכר נמוך ובינוני – העלאת דמי הביטוח הלאומי בשיעור המופחת (מ-0.4% ל-1.04% כלומר יותר מהכפלתו). הגידול בתשלומי המס הישיר המכוון בעיקר לבעלי השכר הנמוך והבינוני, התלווה להקפאת מדרגות מס הכנסה ונקודות הזיכוי במס הכנסה. כלי המדיניות האחרון שלכאורה אינו מורגש על ידי העובדים הפך כנראה למנוע העיקרי לכיסוי הוצאות המלחמה, ויצר נטל כבד על המשפחות העובדות בדרגי הביניים ומטה. הצעדים הנזכרים הם אלה שתרמו להעמקת ממדי העוני והאי שוויון בתקופת המלחמה -כנראה בעיקר של האוכלוסייה בגיל העבודה.

התרשים שלהלן מלמד על ממדי העוני הנמדדים לפי ההכנסה הכלכלית (כלומר, ההכנסה שלפני התערבות הממשלה) ולפי ההכנסה נטו (ההכנסה הפנויה, זו שלאחר התערבות הממשלה באמצעות קצבאות ומיסים ישירים) לפי מספר מפרנסים במשפחה. ניתוח ממדי העוני לפי שתי הגדרות ההכנסה מאפשר ללמוד על השפעת כלי המדיניות לצרכים של הפחתת העוני באוכלוסייה. התרשים מלמד כי בעוד שהעוני לפני התערבות הממשלה אינו שונה באופן קיצוני בישראל לעומת ממוצע המדינות המפותחות, הרי רמת העוני לאחר התערבות הממשלה מביאה לפערים עצומים בין ישראל לבין ממוצע ה-OECD.

בקרב משפחות ללא מפרנסים בגיל העבודה רמת העוני הממוצעת במדינות המושוות נמוכה מ-30% – בעוד שבישראל היא קרובה ל-70% – לאחר שהממשלה מתערבת להפחתת העוני (מכ-90%). גם במשפחות עם מפרנס אחד, שיעורי העוני לאחר התערבות הממשלה גבוהים בישראל פי שניים בהשוואה למדינות ה-OECD (24.2% לעומת 13.4% בהתאמה), על אף ממדי עוני לא מאוד שונים לפי ההכנסה שלפני התערבות הממשלה. במשפחות עם שני מפרנסים, שהפכו בישראל לדגם המשפחה הנפוץ ביותר, גם עבודה של שני בני הזוג מביאה לעוני כלכלי של יותר מעשירית מאוכלוסייה זו, שמופחת לשיעור של כ-7% לאחר התערבות הממשלה – שוב שיעור הגבוה פי שניים ויותר מהעוני המקביל במדינות המושוות, המגיע ל-2.9% בלבד (שיעור ששרר בישראל לפני כשלושה עשורים ומאז הלך ועלה בהדרגה).

יש להדגיש גם שנתוני התרשים מתייחסים לתקופה שקדמה ל-2025 ולהרעה שהביאה בעקבותיה למשפחות העובדות, כלומר הנתונים ל-2025 צפויים להיות קשים אף יותר. זאת ועוד: ריווח מדרגות מס הכנסה למשתכרים שכר גבוה יחסית (בין 19-16 אלף ₪) – צעד שמוביל שר האוצר לקראת 2026, צפוי גם הוא להמשיך את המגמה המסתמנת ולהעלות עוד את שיעורי העוני ואולי גם את האי שוויון בהכנסות.

הצעדים שנעשו כדי לכסות את הוצאות המלחמה התמקדו אפוא באוכלוסייה העובדת בשכר נמוך ובינוני, על אף שמצבה אינו מהשפירים בעולם המפותח גם לפניה. האמירה שלפיה עבודה מחלצת מעוני כבר מזמן אינה נכונה ברמת השכר הנמוך המאפיין את ישראל. זאת אף שהנתונים מראים ששעות העבודה בישראל ארוכות ושיעורי התעסוקה גבוהים ביחס למדינות אחרות– גם אם לא בכל תתי האוכלוסיות.

שיקום כלכלי של האוכלוסייה מהשלכות המלחמה יהיה חייב לעבור גם דרך צעדי מדיניות שיחזירו את האוכלוסייה שנפגעה בצורה הקשה ביותר לפחות למצבה טרום המלחמה, שגם ככה לא היה כאמור מהמזהירים. זאת כמובן לצד תוכנית להפחתת העוני של משפחות בכלל ומשפחות עובדות בפרט.