מאמר

שלושים שנה של ניתוח תקציב המדינה מנקודת מבט חברתית

תמונות: מרכז אדוה

ברברה סבירסקי חוזרת לראשיתו של פרויקט ניתוח התקציב במרכז אדוה, ולתרומתו לחיזוק הדיון הציבורי על ההשלכות החברתיות של תקציב המדינה בישראל.

לפרסומים נוספים בנושא

לפני 30 שנה יזם מרכז אדוה פרויקט מחקר חדש לשינוי מדיניות: ניתוח הצעת תקציב המדינה מנקודת מבט חברתית. לשם כך חבר המרכז לחוקר ד"ר צבי שולדינר ושלח אותו לארצות הברית ללמוד כיצד מנתחים תקציבים מדינתיים, בארגון בעל שם וניסיון רב: CBPP – The Center on Budget and Policy Priorities. החוקר נדרש ללמוד גם כיצד להתאים את הידע שרכש בחו"ל לחקיקה הישראלית הנוגעת לתקציב המדינה, וכמובן לכלכלה ולחברה הישראלית.

המסמך הראשון שהפיק היה קצר וקולע, והוא הוצג בפני יו"ר הכנסת דאז, אברהם בורג, ואנשי ממשל אחרים, כמו גם בפני נציגים של ארגוני החברה האזרחית. המסמך היה חדשני, והוא דווח בהרחבה בעיתונות, שכן עד אז לא זכה תקציב המדינה לסיקור נרחב בתקשורת.

במהלך השנים מאז, ניתוח התקציב של מרכז אדוה הוצג באודיטוריום של הכנסת עצמה; בדרך כלל הייתה נוכחותם של חברי הכנסת גדולה יותר מאשר באולם המליאה. האולם התמלא לא רק בחברי כנסת, אלא גם בשרי אוצר שהגיעו להשתתף בדיון. נציגים של ארגוני החברה האזרחית גם הוזמנו, ולא רק כשומעים אלא כמשתתפים פעילים בדיון. השתתפותם של נציגי החברה האזרחית הייתה חידוש מרענן. אחת התוצאות הייתה שפרויקט התקציב לימד את העיתונאים, הפעילים החברתיים וחברי הכנסת את המשמעות והחשיבות של התקציב. הוא לימד גם את חשיבותו של חוק ההסדרים, המפרט את השינויים המבניים הנחוצים לשם ביצוע התקציב.

לאחר שנת העבודה הראשונה של הפרויקט, שהתייחסה לתקציב 1996, לקח את הפיקוד ד"ר שלמה סבירסקי, יחד עם רכזת המחקר אתי קונור אטיאס, כיום המנהלת האקדמית של מרכז אדוה. השתתפו במלאכה גם חברי צוות נוספים, ביניהם הכותבת.

מובן שהעבודה כללה לימוד של המסגרת החוקית המסדירה את אישור התקציב, ובעיקר את הכללים שנקבעו למקרה שהתקציב אינו מאושר במועד. באותם ימים תמימים (נגיד), לא עלה על דעתו של אף אחד מחברי הממשלה להפר את אותם חוקים.

וזה מביא אותנו עד הלום: עתה אנו בשנת 2025, וכמו בשנים הראשונות של פרויקט התקציב, נדרשה הממשלה להגיש הצעה לתקציב המדינה לשנה העוקבת לפחות 60 יום לפני תום השנה. אולם הממשלה הנוכחית בראשות נתניהו לא הגישה את הצעת התקציב עד השביעי בדצמבר, וזוהי הפרה של חוק יסוד: משק המדינה (ייתכן שאותה הפרה אירעה גם בשנת 2024).

עתה נדרשים חברי הכנסת לאשר את תקציב המדינה לשנת 2026 בשלוש קריאות עד סוף חודש מרץ 2026, בהתאם למועד הקבוע בחוק. לאחר הקריאה הראשונה עובר התקציב לפירוט בוועדות הכנסת, שם נבחן תקציבו של כל משרד, ולאחר סיום עבודת הוועדות שב התקציב למליאה לאישור בשתי הקריאות הנוספות.

במקרה שתקציב המדינה לא יאושר עד סוף מרץ 2026, כל שנת 2026 תתנהל על בסיס ההקצאות שאושרו לתקציב 2025. במילים אחרות, במקרה כזה לא יהיה מקום ליוזמות חדשות הכרוכות בהוצאה תקציבית.

ממשלת נתניהו, הנמצאת בשנה האחרונה של הקדנציה הנוכחית, נדרשת להכין את הקרקע להתמודדות עם דרישות רבות לשנת 2026 הכרוכות במימון – בעיקר במערכת הביטחון, וכן עם דרישות תקציביות של המפלגות החרדיות, המתנות את תמיכתן בקואליציה בקבלת כספים קואליציוניים.

ניסיון העבר מלמד שזה איננו סוף פסוק. מאבקים נוספים עוד לפנינו. תקציב המדינה, גם אם יאושר "בזמן", עשוי להשתנות בעקבות אירועי חוץ ופנים. כך קרה גם בשנים קודמות שבהן כיהן נתניהו כראש ממשלה. בינתיים, פרויקט התקציב נעשה מורכב יותר. לא פשוט לנתח את תקציב המדינה כאשר המדינה עצמה נתונה במשבר מתמשך.