כנס ציבורי שהתקיים ב 15.1.25 בנתיבות, ועסק ב'חוק מיקוד לאומי לשיקום מרחיב לחבל התקומה' הנידון בכנסת, ובהשלכותיו על תושבי.ות הנגב המערבי.
לצפייה
האם אפשר לבחון את תקציב המדינה במבט מגדרי? איך הקיצוצים הקרובים בתקציב ישפיעו על נשים במדינת ישראל? העלאת המע״מ פוגעת יותר במצב הנשים או במצב הגברים? האם אפשר בכלל לבנות תקציב שיצמצם את אי השיווין בין נשים וגברים?
תהילה שרעבי, חוקרת ומקדמת מדיניות במרכז אדוה, בדיון בוועדה לשוויון מגדרי וקידום מעמד האשה בכנסת, במסגרת יום הדיור הציבורי שהתקיים ב14.1.2025 ביוזמת ח"כ נעמה לזימי, ח"כ מיכאל ביטון, פורום הדיור הציבורי ומרכז אדוה.
תהילה שרעבי, חוקרת ומקדמת מדיניות במרכז אדוה, בדיון בנושא הטמעת חשיבה מגדרית בתוכנית החומש לשיקום, לחידוש ופיתוח חבל 'תקומה', בוועדה לקידום מעמד האשה ולשוויון מגדרי בכנסת בראשות ח"כ פנינה תמנו שטה.
המחקר בחן את דפוסי היוממות (הגעה לעבודה וממנה) של נשים ערביות בין השנים 2015 ל-2022.
ראיון של יובל לבנת, מנכ"ל מרכז אדוה, בתוכנית "הכנסת הבוקר" עם יעקב אילון, בעקבות ביטול מדיניות החל"ת שהונהגה בזמן משבר הקורונה
ראיון של העיתונאי ד"ר מיכאל מירו עם ד"ר שני בר-און ממן ועו"ד נוגה דגן-בוזגלו, בעקבות פרסום הדו"ח השנתי של מרכז אדוה
הרצאה מאת ד"ר שלמה סבירסקי העוסקת באופנים שבה מעצבת מערכת החינוך בישראל, באופן בלתי שוויוני, את עתידם של תלמידיה ביישובים מבוססים, בעיירות הפיתוח וביישובים הערביים. התקיימה ב 2.6.11 בסמינר הקיבוצים במסגרת יום עיון "חינוך והסללה בישראל"
ירון הופמן-דישון, חוקר במרכז אדוה, בדיון בוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ מיקי לוי, במסגרת יום הדיור הציבורי שהתקיים ב-14.1.2025 ביוזמת ח"כ נעמה לזימי, ח"כ מיכאל ביטון, פורום הדיור הציבורי ומרכז אדוה.
יוסי צברי קרא מהפרסומים שלנו, וזה מה שיש לו להגיד
מרכז אדוה מביע תמיכה מלאה במאבק הצודק של עובדות ועובדי ההוראה. פגיעה בהן היא פגיעה בלב השירות הציבורי, ומאבקן אינו רק על תנאי השכר, אלא על עתיד מערכת החינוך כולה.
המהלך שמובילה השרה גולן של קיצוץ תקציבי החומש פוגע לא רק בחברה הערבית, אלא בחברה הישראלית כולה. במקום לצמצם פערים – המדינה בוחרת להעמיק אותם.
המסמך מתבסס על מגוון מקורות אך עוצב לאור ראיונות עם מפונים.ות בידי המדינה מהדרום ובעיקר מהצפון, עוסק בפגיעות בפינוי ארוך טווח ומסכם בהמלצות מדיניות.
לפני מספר ימים פרסם ארגון ה-OECD את התמונה החינוכית במדינות הארגון בשנת 2021. מבט על ההשקעה הממשלתית בחינוך לתלמיד מגלה כי בכל דרגי החינוך ישראל משקיעה פחות מממוצע ההשקעה במדינות ה-OECD. הפערים הגדולים ביותר מצויים בהשקעה לתלמיד בחינוך לגיל הרך (3-0) וחינוך על תיכוני שאינו אקדמי.
עם הגיעם עם הגיעם לגיל 18, הופכים ילדי הפליטים ומבקשי המקלט מילדים ל"מסתננים". בתוך כך, מעטפת הזכויות הדלה שניתנה להם כילדים נלקחת מהם באחת, והם הופכים חסרי זכויות כהוריהם, כולל היעדר אפשרות לרכישת השכלה ומקצוע.
שביתת ההסתדרות כאות הזדהות עם החטופים ולמעשה עם מרבית העם בישראל ראויה להערכה, אך קשה שלא להעמיד כנגד התביעה מארגון העובדים להפעיל את כוחו, את הזלזול ואף המשטמה של חלק גדול מאותו ציבור, כאשר ארגוני העובדים שובתים למען המטרה שלשמה הוקמו והתארגנו – זכויות העובדים שהם מייצגים
הגיעה העת לתוכנית אסטרטגית לשיקום, עם מסגרת תקציבית רב-שנתית, תוך הכרה במחיר העצום שגובה המלחמה מהמפונים.ות, ומענה מוסדי אחד לצורכיהם.ן.
המסמך בוחן את המגמות בהוצאה הפרטית לחינוך לפי קבוצות אוכלוסייה בישראל בין השנים 2021-2015, והוא נעשה כחלק ממעקב רב שנתי שמרכז אדוה מקיים אחר מגמת ההפרטה בחינוך בישראל. מהממצאים עולה כי חלה עלייה משמעותית בהוצאה הפרטית לחינוך בשנים אלו, הן בהוצאה על גנים ובתי ספר והן בהוצאה על חוגים ושיעורי עזר פרטיים, זאת למעט בשנת 2020 שהושפעה ממגפת הקורונה.
התקציב לשנת 2024 מאיים לפגוע בנשים – אם כמועסקות ואם כמקבלות שירותים. תרומתן וחיוניותן של נשים להתמודדות עם השלכות המלחמה כמו גם הפגיעות הייחודיות הצפויות בהן, לא תורגמו לקבלת החלטות כלכליות הולמות.
מדוע בישראל לא קמה מערכת חינוך ממלכתית אחת, אלא שתיים? היום החרדים אינם מאיימים עוד בהתנתקות. הציונות, שלה התנגדו בתחילה, הכילה אותם ואף שיפרה את מעמדם. אך בסוגייה של "מה צריך ילד יהודי ללמוד", דומה שמעט מאוד השתנה
אל תפספסו את הפרסומים האחרונים, הנתונים העדכניים והאירועים הקרובים - הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו את ידיעון מרכז אדוה במייל, פעם בחודש: