בעקבות האסון בירושלים, התעורר לרגע קצר הדיון במצב המסגרות לגיל הרך, והצעה חדשה פורסמה מטעם מרכז השלטון המקומי: לייבא סייעות מארצות המזרח. למרות העברת הפיקוח על מעונות היום למשרד החינוך, מתוך תפיסה שיש למסגרות אלה ערך חינוכי, ההצעה משקפת את הגישה הארכאית לפיה המעונות והגנים הן מסגרות "בייביסיטר", שמטרתן העיקרית לשרת הורים עובדים ומשתלבת במגמה הגוברת של ייבוא 'עובדים זרים' לכל ענף משק בו חסרים עובדים.

מכתב שהעביר פורום זכויות עובדים ועובדות למשרד האוצר והביטוח הלאומי עם תחילתה של המערכה הצבאית הנוספת נגד איראן, ובהמשך להודעת האוצר בדבר שקילת מתווה פיצויים והוצאה לחל"ת גם הפעם בתור מנגנון לפיצוי עובדים ומעסיקים.

דוח העוני והאי שוויון בהכנסות של הביטוח הלאומי ל-2024 פורסם לא מכבר והוא מציג את מצבה ה"קשה אך יציב" של ישראל מבחינת הפערים החברתיים. למעט עלייה קלה בשיעור העוני בקרב ילדים לצד ירידה קלה בשיעור העוני של קשישים, שיעורי העוני בקרב משפחות ונפשות נותרו בעינם פחות או יותר לעומת שנת 2023 על אף מצב המלחמה ששרר בשנה זו. עם זאת הדוח מלמד שאם כוללים את האומדן המבוסס לשנת 2025 – המלחמה הרעה את מצב העוני והאי שוויון בהכנסות.

המחקר בוחן את מצבם של אקדמאים ישראלים יוצאי אתיופיה בשוק העבודה ועומד על המסלול שעברו מבחינת השכלה ותעסוקה, על האפשרויות והחסמים בהשתלבות בשוק העבודה לאחר הלימודים האקדמיים, על החוויה התעסוקתית, על פוטנציאל ההתקדמות התעסוקתית ועל הסיבות לפערי השכר בין קבוצה זו לכלל האוכלוסייה.

ד"ר אלינה רוזנפלד וד"ר יעל פרואקטור בדיון בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת, מציגות את החסמים המבניים, התרבותיים והכלכליים שמעמיקים את הפערים המגדריים ומשפיעים על התעסוקה, ההכנסה והפנסיה של נשים בישראל.

מצגת אינפוגרפיקה בעקבות מחקר של מרכז אדוה בשיתוף קרן פרידריך אברט על פערי שכר מגדריים בישראל.

מחקר של מרכז אדוה בשיתוף קרן פרידריך אברט על פערי שכר מגדריים בישראל מצביע על חסמים מבניים, תרבותיים וכלכליים שמעמיקים את הפערים לאורך מחזור החיים ומשפיעים על התעסוקה, ההכנסה והפנסיה של נשים.

מחקר של מרכז אדוה ביוזמת נעמת עוקב אחר מסלול החיים של נשים בישראל – מהכניסה לשוק העבודה ועד גיל הזקנה – ומציג את מנגנוני השעתוק, ההדרה וההתשה המובילים לעוני מתמשך, במיוחד בקרב קבוצות מוחלשות.

רגע לפני שמוזרמים מיליארדים נוספים להסכם עם אינטל, יש לשאול בביקורתיות המתבקשת, הכיצד חברה שמקבלת תמיכה ממשלתית חסרת תקדים אינה נדרשת לדין וחשבון ציבורי המלווה בסנקציה כלכלית משמעותית על פיטורי עובדים בזמן מלחמה.

לראשונה משרד העבודה מפרסם נתונים אודות עובדים שעתיים והמצב עגום: העסקה שעתית הפכה לדרך להוזלת כוח העבודה. זוהי העסקה פוגענית, נצלנית ובלתי מוסרית, ולטווח ארוך לא בטוח שהיא כלכלית. לאור שכיחות התופעה, הגיעה השעה לחוקק חוק שיגביל צורת העסקה זו למשרות חלקיות וארעיות מטיבן.