המעמד הבינוני בישראל הוא מהקטנים במדינות ה-OECD. כשמחברים לכך שיעור עוני גבוה במיוחד ורמת מחירים מהגבוהות בארגון, מתקבלת תמונה מטרידה: דווקא הקבוצה שאמורה להיות עמוד השדרה של הכלכלה והחברה בישראל נשחקת בתוך סביבת מחירים שמונעת ממנה יציבות אמיתית.
המעמד הבינוני הינו מרכיב מרכזי בחברה: הוא מקור עיקרי לכוח עבודה ולצריכה פרטית, תורם להכנסות המדינה ממסים ומאייש חלק ניכר מן השירותים הציבוריים. בשל כך, מצבו עומד במרכז השיח הכלכלי והציבורי. בדרך כלל, המעמד הבינוני מוגדר לפי רמת הכנסה, אם כי יש מחקרים המתייחסים גם למאפיינים נוספים כגון תעסוקה, השכלה ודפוסי צריכה.
בדומה להגדרות מקובלות במחקר הבין-לאומי, במסמך זה המעמד הבינוני מוגדר לפי ההכנסה הפנויה לנפש תקנית ביחס להכנסה החציונית לנפש תקנית: משקי בית שהכנסתם נעה בין 75% ל-200% מן החציון נמנים עם הרובד הבינוני.
מיהו המעמד הבינוני? חלוקת משקי הבית לפי רבדי הכנסה
חלוקת משקי הבית מבוססת על הכנסה לנפש תקנית מעבודה או מעסק, ביחס להכנסה החציונית, ומבחינה בין שלושה רבדים עיקריים. הרובד התחתון כולל משקי בית מתחת לקו העוני, משקי בית בקרבת העוני, עד 25% מעליו, ומשקי בית ברובד הנמוך, שהכנסתם נמוכה מ-75% מן ההכנסה החציונית. הרובד הבינוני כולל שני תת רבדים: הרובד הבינוני הנמוך, שהכנסת משקי הבית בו נעה בין 75% ל-125% מן ההכנסה החציונית, והרובד הבינוני הגבוה, בין 125% ל-200%. הרובד הגבוה כולל משקי בית שהכנסתם עולה על 200% מן ההכנסה החציונית לנפש תקנית.
התפלגות משקי הבית לפי רבדי הכנסה לשנת 2023 מצביעה על כך שלמעלה ממחציתם (54.4%) משתייכים לרובד הבינוני, כשליש (33.8%) לרובד הנמוך, ומיעוטם (11.9%) לרובד הגבוה. נתונים אלה מצטרפים לתמונה ארוכת טווח שתועדה בדוחות קודמים של מרכז אדוה והורחבה בדוח ה-OECD: הרובד הבינוני בישראל הצטמק מכמעט 60% ממשקי הבית בשנות ה-80 וה-90 לשפל של 48% בשנת 2009 במקביל לעליית שיעור העוני בחברה הישראלית. לאחר המשבר הפיננסי העולמי נרשמה התאוששות חלקית, ומאז 2015 נע שיעורו בטווח שבין 53% ל-55%, ללא שינוי ניכר.
התרשים הבא מציג חלוקה מפורטת יותר, המבחינה בין תת קבוצות בתוך כל רובד.
מבין משקי הבית ברובד הנמוך, בולטת הקבוצה המצויה מתחת לקו העוני או בסמוך לו: 16.8% מתחת לקו העוני ו-8.1% בקרבת העוני ("סף העוני" המוגדר כמי שהכנסתם גבוהה מקו העוני אך אינה עולה על 125% ממנה), יחד, כרבע ממשקי הבית (24.9%). הרובד הבינוני מתאפיין בהטיה לצד הנמוך: חלקו הנמוך (29.4%) גדול מן מחלקו הגבוה (25.0%), כלומר רוב משקי הבית ברובד זה מצויים בטווח ההכנסות הקרוב לסף הכניסה אליו
.
הרובד הבינוני בישראל הוא מהקטנים במדינות ה-OECD
לפי דוח ה-OECD, בשנת 2021 הרובד הבינוני בישראל היה מן הקטנים בקרב מדינות ה-OECD. הדוח משתמש בהגדרה דומה לזו המשמשת בדוח זה: משקי בית שהכנסתם נמצאת בטווח שבין 75% ל-200% מן ההכנסה החציונית. שיעור המשתייכים לרובד זה עמד בישראל על 54%, לעומת 62% בממוצע מדינות ה-OECD. מבין 29 המדינות שנכללו בהשוואה, רק בארצות הברית, צ'ילה ומקסיקו נרשמו שיעורים נמוכים יותר. ממצא זה משקף את הקשר בין גודל הרובד הבינוני לבין רמת אי השוויון בהכנסות: במדינות שבהן אי השוויון נמוך יותר, בעיקר במדינות הסקנדינביות ובמרכז אירופה, רובד ההכנסה הבינוני רחב יותר. גם שיעור העוני בישראל גבוה בהשוואה לרוב מדינות ה-OECD: בשנת 2021 הוא עמד על 18%, לעומת 11% בממוצע במדינות ה-OECD.
הרובד הבינוני בישראל הוא אפוא קטן יחסית בהשוואה לרוב מדינות ה-OECD. ממצא זה מצטרף לממצא מדאיג נוסף לגבי רמת החיים של המעמד הבינוני, והנוגע לרמת המחירים הגבוהה בישראל: על פי דוחות ה-OECD, ישראל מדורגת שנייה בגובה רמת המחירים בקרב מדינות הארגון, ומחירי הדיור והמזון עלו בשני העשורים האחרונים בקצב גבוה מהאינפלציה הכללית. לכן, גם השתייכות לרובד הבינוני אינה מבטאת בהכרח רווחה כלכלית יציבה, אלא מתקיימת בתוך סביבת מחירים שמכבידה על תקציבי משקי הבית.
אתי קונור-אטיאס, מנהלת אקדמית במרכז אדוה, מצביעה על תמונה מורכבת: "יותר ממחצית ממשקי הבית בישראל מוגדרים מעמד בינוני, 54.4% בשנת 2023, אך חלק גדול מהם נמצא קרוב לחלקו התחתון של סולם ההכנסות. הרובד הבינוני הנמוך גדול מהרובד הבינוני הגבוה, וכמעט רבע ממשקי הבית בישראל נמצאים מתחת לקו העוני או בקרבתו. לכן, השתייכות למעמד הבינוני בישראל אינה מעידה בהכרח על ביטחון כלכלי: עבור רבים ממשקי הבית, היא מתקיימת לצד קרבה לעוני ולצד עומס מתמשך על תקציב המשפחה".
ד"ר מירי אנדבלד סבג, חוקרת במרכז אדוה: "ההשוואה הבין-לאומית מחדדת את הנתון: הרובד הבינוני בישראל הוא מהקטנים במדינות ה-OECD, 54% בלבד לעומת 62% בממוצע 29 המדינות שנבדקו, ורק בארצות הברית, צ’ילה ומקסיקו נרשמו שיעורים נמוכים יותר. כשמחברים לכך שיעור עוני גבוה ורמת מחירים מהגבוהות בארגון, מתקבלת תמונה ברורה: בישראל, גם השתייכות לרובד הבינוני אינה מבטיחה בהכרח רווחה כלכלית יציבה, במיוחד לנוכח העלייה בהוצאות על דיור, מזון ושירותים בסיסיים".
