יועצי תקשורת של גופים רשמיים כדוגמת המכון למחקרי ביטחון לאומי החלו להשתמש בביטוי "המילואימניקים – דור הניצחון". אנו סבורים שישנם ביטויים נאמנים יותר להתרחשויות.

ההשפעה של סדר היום הלחימתי על החברה הישראלית היא עמוקה ורחבת היקף. היא לא רק מעצבת את סדר העדיפויות הלאומי ומסיטה משאבים מתחומים חיוניים, אלא גם מחלחלת לתודעה הציבורית ומשפיעה על תפיסת המציאות. החברה הישראלית, המצויה תחת איום מתמיד, מפתחת חוסן ויכולת הסתגלות גבוהים, אך במקביל עלולה לפתח תלות מסוימת במצב החירום הביטחוני. תלות זו עלולה להקהות את הביקורת הציבורית על מדיניות הלחימה ולהקשות על קידום פתרונות מדיניים לסכסוכים.

לאחרונה – הרבה לפני המועד הרגיל – הגיעו נתוני ביצוע התקציב לשנת 2024. בקצרה, מנהלת תקומה ניצלה רק כ-62% מהתקציב שלה לאחר שינויים. מהתקציב המקורי מדובר ב-21%. אם נמשיך כך המנהלת לעולם לא תסיים את תפקידה – התאוששות ושגשוג הנגב המערבי.

התקציבים שיועדו להכשרות מקצועיות לא נוצלו בהתאם לצורכי שוק העבודה, גם לא לאחר פרוץ המלחמה. מדובר בכשל מדיניות. מדיניות עבודה אקטיבית איננה מותרות לשעת שגרה, אלא מנגנון חיוני לשיקום חברתי וכלכלי. תפקידה לצמצם פערים, לחזק את האוכלוסיות שנפגעו ולתמוך בהתאוששות של הפרטים, היישובים והמשק כולו.

המהלך שמובילה השרה גולן של קיצוץ תקציבי החומש פוגע לא רק בחברה הערבית, אלא בחברה הישראלית כולה. במקום לצמצם פערים – המדינה בוחרת להעמיק אותם.

נתוני המאקרו מאז פרוץ המלחמה מעידים על ההשלכות הכלכליות הכבדות של התוספות התקציביות בגין המלחמה. נתוני ההוצאה על ביטחון המוצגים במסמך משקפים את היקף ההשקעה חסרת התקדים בתקציב הביטחון, לצד זאת, היעדר מסגרת תקציבית סדורה לתחומי השיקום האזרחי מקשה על קביעת סדרי עדיפויות ועל הקצאת משאבים יעילה לאורך זמן.

הסבל האנושי שהמלחמה הנוכחית יצרה הוא ללא תקדים במערכות של מדינת ישראל. מה שנדרש עתה, אם כן, הוא תקציב חברתי-כלכלי שיעמיד את המשק על רגליו. אלא שהצעת התקציב לשנת 2025 מבטיחה לנו הרבה "שנים שחורות". הרבה שנים ללא סדר יום חברתי.

שלוש גישות מציעות פתרונות שונים להתמודדות עם יוקר המחיה אך בהיעדר מדיניות ממשלתית רחבה שמעמידה את רווחת האוכלוסיות הפגיעות במרכז, משפחות רבות בישראל נאלצות להתמודד עם יוקר המחיה ועם שכר שאינו מאפשר מחייה בכבוד.

כנס ציבורי שהתקיים ב 15.1.25 בנתיבות, ועסק ב'חוק מיקוד לאומי לשיקום מרחיב לחבל התקומה' הנידון בכנסת, ובהשלכותיו על תושבי.ות הנגב המערבי.

הכנס מבקש לקדם מדיניות שיקום והתאוששות המבוססת על החוויות, הידע והמעורבות של הא.נשים שפונו מאזורי הגבול ונציגיהם.ותיהם, ונוצר בין השאר כתוצאה ממחקר שנערך במרכז אדוה על אודות המפונים.ות בידי המדינה לטווח ארוך מאז ה-7.10.23.