הדוח טוען כי מלחמה, כמו מצבי משבר אחרים, משפיעה באופן שונה על נשים בהשוואה לגברים, וקורא לשלב נשים לקובעי המדיניות ולאמץ ראייה מגדרית בתכנון המדיניות ובקבלת ההחלטות על מנת לצמצם את הפגיעה בנשים ולמנוע התרחבות נוספת של פערים מגדריים בישראל. בנוסף, יש להבטיח איסוף ופרסום שיטתי של נתונים מפולחים מגדרית כך שניתן יהיה לזהות מגמות לאורך זמן.
מטרת המחקר הנוכחי היא לעמוד על ההיבטים המגדריים של המלחמה שפרצה בעקבות מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, בראי ידע מחקרי מהעולם אודות ההשפעות הייחודיות של מצבי משבר וחירום על נשים, וכן לאור המאפיינים המגדריים של משבר מסוג אחר – מגפת הקורונה.
בחינה זו מאפשרת לזהות את ההשפעות המגדריות של מצבי חירום ומשבר על נשים ולסייע בגיבוש מדיניות וכיווני פעולה שיכולים להביא לשיפור בחייהן של נשים ולצמצום פערים מגדריים. זהו מסמך ראשון בסדרה ובמסגרתו נבחנות בראיה מגדרית סוגיות מרכזיות במציאות הנוכחית: ייצוג והשפעה פוליטיים, תעסוקה, אלימות, צרכים ומענים בשירותים החברתיים והשתקה ורדיפה פוליטית.
הדוח שנכתב על-ידי מרכז אדוה ומכון ון ליר בירושלים בשיתוף קרן פרידריך אברט, מצביע על מספר מגמות מדאיגות:
ייצוג והשפעה: ירידה חדה בייצוג נשים בעמדות מפתח ובקבלת החלטות, למרות תפקידן המרכזי בחברה האזרחית ובהתמודדות עם המשבר. בכנסת הנוכחית ישנן רק 29 חברות כנסת, לעומת 35 בכנסת הקודמת. בקבינט המדיני-ביטחוני מכהנת אישה אחת בלבד, ובקבינט החברתי-כלכלי – רק 3 נשים מתוך 19 חברים.
תעסוקה: פגיעה משמעותית בתעסוקת נשים, במיוחד בקרב עובדות שעתיות, עצמאיות, ונשים ערביות. נשים היו רוב בקרב המפוטרות והיוצאות לחל"ת. ניתן לזהות דפוס מגדרי בהיעדרות מהעבודה מפרוץ המלחמה – בקרב הגברים, 18% מהנעדרים באוקטובר 2023 גויסו למילואים – שיעור שהלך וגדל עד לשיא של 41% בינואר 2024, וירד בהדרגה עד ל-6% באפריל ובמאי. בקרב הנשים, שיעור הנעדרות מהעבודה בשל גיוס מילואים עמד בשיאו על 7% בינואר 2024. מנגד, שיעור הנשים שנעדרו בשל מחלה שלהן או של בן/בת משפחה היה גבוה יותר לאורך כל התקופה, עד לכרבע מהנשים שנעדרו בחודשים ינואר ופברואר (בהשוואה ל-16% ו-19% מהגברים, בהתאמה). נשים אף לקחו יותר ימי חופשה בהשוואה לגברים.
שירותים חברתיים: התרחבות הצרכים בתחומי הבריאות והרווחה לצד מחסור חמור בכוח אדם מקצועי, במיוחד בתחומי הטיפול בהם מועסקות בעיקר נשים. למשל, לפי הערכות, חסרות כ-5,000 עובדות סוציאליות ברשויות המקומיות ובמשרדי הרווחה והבריאות. במערכת החינוך חסרות כ-30% מהפסיכולוגיות הנדרשות על פי התקן הקיים.
אלימות במשפחה: עלייה בחומרת מקרי האלימות במשפחה (דבר שבא לידי ביטוי בעליה במספר כתבי האישום המוגשים ובמספר המעצרים שמתבצעים), לצד ירידה בפניות לעזרה בחודשים הראשונים למלחמה. זהו דפוס שונה מהזכור מהחודשים הראשונים של מגפת הקורונה שבה ניכרה עלייה גדולה בדיווחים אודות אלימות במשפחה על רקע מדיניות הסגר. השוני בהיקף האלימות המדווחת בחודשי המלחמה הראשונים נובע מתחושת חוסר לגיטימציה להתלונן או לפנות לגורמי טיפול לאור הפגיעות הקשות על רקע המלחמה וחוסר פניות של הנפגעות לטפל בעצמן.
החברה הערבית: החרפת הרדיפה הפוליטית מביאה לפגיעה בתחושת הביטחון של נשים ערביות, במיוחד במרחבים משותפים מה שפוגע בהשתתפותן בשוק העבודה. כך למשל, 60% מהנשים הערביות לעומת 48% מהגברים הערבים מדווחות על תחושת אי נוחות להגיע ליישובים יהודיים או מעורבים לצורכי עבודה או סידורים.
מיליטריזציה: גידול משמעותי במספר רישיונות הנשק הפרטיים, המעלה חשש לפגיעה בביטחונן של נשים. מספר רישיונות הנשק הפרטי שאושרו על ידי המשרד לביטחון פנים בשנת 2023 הוא יותר מפי שלושה ממספרם בשנה הקודמת.
מלחמת רוסיה-אוקראינה: בדוח המחקר מוצגות השפעות מגדריות של המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, בסוגיות המזוהות כרלבנטיות גם בישראל.
