הכאוס בנתונים: כניסתו של מבקר המדינה לבחינת השיקום של הנגב המערבי

בדוח הביניים שלו התריע מבקר המדינה כי: "בתשובתה מינואר 2025 מסרה מנהלת תקומה לגבי תקציב 2024 שהסתכם ביותר מ-7 מיליארד ש"ח, חויבו כ- 99%, מהם כ-70% בהרשאה להתחייב והשאר במזומן. אגף תקציבים במשרד האוצר מסר בתשובתו מינואר 2025 כי 'הנתונים המתוארים בדוח לקוחים מדוח שפורסם על ידי מנהלת תקומה [ש]נעשה ללא תיאום עם משרד האוצר וכבר עם פרסומו הודגש כי הנתונים אינם תואמים לנתוני התקצוב שבידינו. ייתכן שמנהלת תקומה התייחסה לפרמטרים אחרים כגון הליכי תכנון'".[1]

מתיאורו של המבקר עולה פער הבלתי נתפס – הרי יש כל כך הרבה מה לעשות – בין התכנון, התכנון לאחר שינויים והביצוע של המנהלת. במילים אחרות, מדוח הביניים עולה זעקה השמיימה על המחדל והבלגן – אין דרך יפה לתאר זאת, מאז ה-7.10.23.

לאחר פרסום דוח הביניים ויתכן שבהשפעתו נכנס לתפקידו ראש מנהלת קבוע – אביעד פרידמן, שכבר נקט מספר פעולות מבורכות, ובראשן הודעתו המיידית על העברת מטה המנהלת מיבנה לשדרות.[2]

אין ברצוננו או ביכולתנו להחליף את פעולותיו המבורכות של המבקר בעניין מנהלת תקומה, ואנו ממתינות בקוצר רוח לדוח הסופי שאמור להתפרסם עוד השנה. אך ברצוננו לתהות מעט על הביצוע של המנהלת בשנתה הראשונה, במטרה ששארית 2025 לפחות – תראה אחרת לגמרי.

בין התכנון המקורי לתכנון לאחר שינויים: הוויכוח על גבולות המנהלת היה על חשבון השיקום

קל ללכת לאיבוד בין החלטות הממשלה בעניין המנהלת ותקציבה בשנה וחצי האחרונות.[3] ראשיתה דווקא בהתארגנות מהירה למדי, כאשר 12 יום מהטבח הוחלט בישיבת הממשלה על הקמת מנהלת ייעודית לשיקום, ועל לוח הזמנים להמשך קבלת ההחלטות בעניינה.

אלא שמהר מאוד הסתבר כי בכך רק החל מסעו של האזור לשיקומו. ההחלטה לבסס את קו המנהלת על הקו ההיסטורי של שבעת הקילומטרים לא הלמה את מציאות הטבח שחרג מגבולות אלו. מהר מאוד החלו הסתייגויות על הקביעה של גבולותיה בגבולות ה'עוטף' (שכזכור נקבע בשל ירי רקטי).[4] אם תרצו – החטא הקדמון.

במקום ליישב את עניין שאר היישובים שנפגעו בהחלטה אחרת ובכסף אחר, הקפיאה הממשלה סכום נכבד מתקציב תקומה המרשים כביכול, עד ההחלטה בעניין. ב-2024 היה מדובר ב-1.3 מיליארד ₪ מתוך תקציב שנתי של כ-2.1 מיליארד. סכום משמעותי. עם כמה קיצוצים רוחביים נוספים התכווץ הסכום של 2024 בתוכנית על שינוייה ל-720,997 ₪.[5] כשליש מהתכנון המקורי. האם הבעיות למענן המנהלת קמה קטנו? חד משמעית לא.

בין התכנון לאחר שינויים לבין הביצוע: כשליש לא בוצע

לאחר הנחיתה לשליש מהמקור בתקציב המתוכנן, עולה השאלה המתבקשת כמה בוצע מהתקציב המקוזז בפועל. גם כאן אין אנו נשות בשורה. הביצוע עמד כאמור על כ-62% מהתקציב לאחר שינויים, ועל 21% (!) מהתקציב המקורי.[6]

קשה לברר מתוך הנתונים שבידינו לאן כן הלך הכסף ולאן לא. מה שברור הוא שלמנהלת יש שפע משימות על הפרק, וברובן הן עדיין רק על הפרק, במקרה הטוב על הנייר.

כך למשל, בעוד יישובי הביניים העירוניים – נירים בבאר שבע, ניר עוז בקריית גת ועוד, אוכלסו כבר בשליש הראשון של 2024, הרי שהיישובים הכפריים אוכלסו אחרי הרגע האחרון של תחילת שנת הלימודים הנוכחית, חלקם מאוחר יותר. לפי דוח המבקר הבנייה שלהם לקויה, השטחים הציבוריים לא גמורים, ואיכות התכנון מלכתחילה נמוכה מהסטנדרט.[7] לעיתים נדמה כי מישהו שם למעלה רצה שיישובי הביניים לא יהיו נוחים מדי, אך גם בניית יישובי הקבע מחדש התמהמהה מאוד, יש האומרים כי עד סוף 2024 למעשה כלל לא החלה.[8]

ואם המצב רעוע בנושאים הפיסיים  – הדיור והתשתיות דוגמת כבישים, למשל 232 שחודש אך לא הורחב וכבר כעת לא עומד בנטל בשל התנועה הנרחבת סביב הרצועה – של צבא, סיוע ואזרחים שבאים לעבוד מיישובי הביניים ביישובי המקור, הרי שבכל מה שקשור לשיקום והתאוששות כלכלית-חברתית, התוכניות עוד רובם בשלב עוברי למדי.

זאת ועוד, ברוב הסעיפים תחת ביצועי המנהלת כלל לא ניתן לעקוב למי ניתן הכסף בפועל. גם כאשר ניתן לעקוב אחר העברת הכסף, בדרך כלל נדע מי היעד, למשל רשות מקומית, ולא לאיזו מטרה. הכאוס כה מושלם, שפשוט לא ניתן לעקוב אחר ביצועי המנהלת בפועל. נותיר זאת למבקר המדינה.

מה שבולט מכל מקום, הוא שהוצאות המנהלת עצמה כבדות, ומבוצעות כלשונן. כך למשל, שעות נוספות דווקא בוצעו מעל 100% בעלות של כמיליון ₪; הוצאות רכב בסך כמיליון וחצי ₪ הביאו לביצוע של מעל 95% מהתקציב, וכך הלאה. רוצה לומר, להקים מנהלת זה קל, אך את ביצועיה מודדים בהקמת האזור מחדש.

מבט על 2025

בשנה זו המנהלת אמורה להוציא מעל שלושה מיליארד ומאתיים מיליון ₪.[9] יחד עם זאת, לאור הנאמר עד כה, יש חשש שללא פעולות ביקורת ומעקב שוטפות ונמרצות, הביצוע התקציבי ימשיך להיגרר הרחק מאחורי ההבטחות, למרות ריבוי המשימות שעל הפרק.

הערות והפניות