לאחרונה מקדם "פורום קהלת" מעל כל במה אפשרית מסמך הממליץ לצמצם את ההטבות לאמהות חד הוריות. עיתוי הפצת המסמך אינו מקרי: הוא נכתב על רקע דיון צפוי בכנסת בהחרבת הקריטריונים המגדירים זכאות של משפחות חד הוריות מעוטות הכנסה לדיור ציבורי, והחמרתם. כיום זכאית לדיור ציבורי רק אם חד-הורית עם שלושה ילדים המקבלת קצבת הבטחת הכנסה.

המסמך של קהלת סוקר את ההטבות הניתנות למשפחות חד הוריות, וטוען כי הן רבות עד כדי כך שהן יוצרות תמריץ כלכלי לנשים להיות חד הוריות. עוד מציין המסמך שההטבות כה מפליגות, עד שהן מביאות אמהות חד-הוריות לרמות את המוסד לביטוח לאומי, גם כאשר יש להן בני זוג. הוכחה לטענה זו, אגב, אין במסמך.

מה עוד אין במסמך? אין בו, למשל, מידע על שיעורן ועל רמת הכנסתן של האימהות החד-הוריות. ראוי לציין כי שיעורן בישראל נמוך מאוד בהשוואה בינלאומית: שיעור המשפחות החד הוריות שלהן ילדים עד גיל 24 הוא 12.8%, ובראש 86% מהן עומדת אישה. הממוצע במדינות ה-OECD הוא כ-20%.

על פי דו"ח העוני של המוסד לביטוח לאומי, ב-2016 היה שיעור העוני בקרב משפחות חד-הוריות על 26%, לעומת 18.5% בכלל האוכלוסייה. הן מהוות שליש ממשקי הבית העניים בישראל, כל זאת חרף ההטבות המפליגות שלהן הן זכאיות, אליבא דפורום קהלת. המוסד לביטוח לאומי אף מצביע על החמרה בשיעור העוני בקרב משפחות חד-הוריות ועל קושי שלהן להיחלץ מעוני למרות שיעורי התעסוקה הגבוהים מאוד בקרבן. זאת בשל פערי השכר המגדריים, עבודות במשרות חלקיות שלא מרצון ומענק עבודה שאינו מפצה על כך.

מה עוד חסר במסמך? קצת מחקר סוציולוגי ומבט מפוכח על הנעשה בישראל ובעולם. שיעור גבוה של אמהות חד-הוריות שמצבן הכלכלי רעוע מאפיין קהילות עניות בכל העולם, ללא קשר למערך הביטחון הסוציאלי. ספרות סוציולוגית ענפה מצביעה על כך שמדובר במאפיין של חיים בעוני – נטישה של אבות את התא המשפחתי, בעיות של אלימות, אלכוהוליזם וסמים, ריבוי הריונות של נערות צעירות בשל חוסר מודעות או גישה לאמצעי מניעה ועוד.

המסמך של פורום קהלת הוצג לאחרונה גם בפני הוועדה הבין-משרדית הדנה בתוכנית "לגור בכבוד" של משרד השיכון ובוחנת את הרחבת הדיור הציבורי. הדברים שנאמרו שם מבישים בתלישותם מהחיים עצמם. שמענו בדיון כי הזדקקות לרווחה היא מצב זמני, של כמה חודשים או כמה שנים. הנחה שאין לה שום קשר למציאות המוכרת של עוני בין דורי והתרחבות העוני בישראל בעשורים האחרונים.

פורסם במקור בעיתון דה-מרקר