עד כה לא ברור כיצד הפך מסע הנקמה וההענשה הצה"לי על הפשיטה הנפשעת של חמאס, לחלק ממהלך אימפריאלי אמריקני-ישראלי רחב היקף. במסגרת מהלך זה הורחבה הפעולה הצבאית נגד החמאס למערכה אזורית, שכללה מהלכים חסרי תקדים בהיקפם, ובהם פשיטה של מאות כלי טיס אמריקניים וישראליים על מטרות אסטרטגיות ברחבי איראן.

באותו זמן, בתוך ישראל עצמה, הוליד העימות תופעה שונה בתכלית: תנועות מחאה חסרות תקדים בהיקפן.

מאות אלפי מפגינות ומפגינים יצאו מדי שבוע לכיכר החטופים בתל אביב ולמקומות רבים אחרים, בתביעה  שסוף סוף נענתה לשחרור כלל החטופים. ובהקשר זה, גם לסיים את המלחמה.

עוד אנו יודעים, כי באותה תקופה עצמה עמלו עשרות אלפי אנשי כוחות ביטחון אמריקניים על הקמתם של מרכזי מבצעים ולוגיסטיקה, של הקואליציה המערבית האנטי איראנית, בקריית גת ובנגב. אימפריה.

אנו גם יודעים למצוא מידה רבה של אירוניה במיקומו של פרויקט אימפריאלי זה: עיירת פיתוח. כך מוכרת קריית גת בקרב הציבור הישראלי. בתור שכזאת, קריית גת, כמוה כעשרות עיירות פיתוח אחרות, נודעה דווקא במגבלות הפיתוח שלה ובתלות המתמשכת שלה בסיוע ממשלתי מקיף. גם כיום, לפי נתונים של המוסד לביטוח לאומי לשנת 2023, בעוד שהשכר הממוצע הארצי לשכיר לחודש עבודה עמד על 14,027 ₪, בקרית גת הוא עומד על 10,994 ₪.

סביר להניח שגם הפעם הבטיחו השותפים, האמריקניים והישראלים כאחד, לראשי העיירה פיתוח נדיב ומקיף. ייתכן. אלא שבינתיים ימשיך העולם לנהוג כמנהגו ו"הפיתוח" יגיע לקריית גת בצורה של תאגידים ביטחוניים אמריקניים ומערב אירופיים – עשרות חברות בנייה, אלפי אנשי צבא ומומחי טכנולוגיה ומדריכים – כל אלה ספונים במחסני ענק בבטנם של מטוסי תובלה מערביים.

כמו בשירו של ברטולד ברכט, גם כאן אפשר לשאול: מה תהיה תרומתה של האימפריה לקריית גת ובעצם לישראל כולה? מה תהיה תרומתה לביטחון ולפיתוח? מי ייהנו מן הפיתוח יותר, המקומיים או האורחים? היכן ישוכנו האורחים, היכן ילמדו הילדים, מי יוזמן להקים את השירותים? ומי יקבל את השכר הגבוה?

"כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה דִוּוּחֵי-מַעֲשִׂים. כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה שְׁאֵלוֹת".