חוברת זו הופקה במסגרת הקורס "כלכלה חברתית והטמעת חשיבה מגדרית" שהתקיים במהלך סמסטר ב' תשע"ח במכללת ספיר

חוברת זו הופקה במסגרת הקורס "כלכלה חברתית והטמעת חשיבה מגדרית" שהתקיים במהלך סמסטר ב' תשע"ח באוניברסיטת תל־אביב

רק 63% מההוצאה הלאומית בישראל מושקעים בבריאות – לעומת ממוצע השקעה של 74% במדינות מפותחות אחרות. הזמן קצר והספירה לאחור של תפקוד מערכת הבריאות הציבורית בישראל החלה

ההתנחלויות האידיאולוגיות מעבר לקו הירוק נמצאות בראש רשימת התקציבים. הסיבה העיקרית למצב – העדפה ממשלתית ברורה כלפיהן. שאר תושבי המדינה, נאלצים להסתפק במערכת רווחה מצומצמת

בניגוד למצב במדינות מערביות רבות, שבהן קיימת אופציה נרחבת של דיור ציבורי או לפחות של שכירות מוסדית, בישראל המשפחות והצעירים הפונים לשוק השכירות נאלצים לשכור דירה מאנשים פרטיים

השליטה על הפלסטינים דוחקת את הממשלה לצמצם את ההשקעה האזרחית-חברתית. התוצאה: יציבות פיננסית שקורצת לשווקים הבינלאומיים

המסמך בודק את גובה ההשתתפות הממשלתית בארבע קבוצות עיקריות של יישובים: היישובים המבוססים ("פורום ה-15"), עיירות הפיתוח, היישובים הערביים וההתנחלויות (אותן נחלק גם לשניים: התנחלויות חרדיות והתנחלויות לא חרדיות)

בראשית היה כאן חינוך טוב ושוויוני יחסית, אבל מהר מאוד הדברים השתבשו ואופנים רבים של אי שוויון השתלטו על המערכת. פרופ' שלמה סבירסקי מתאר בשמונה סעיפים את העבר וההווה עתירי הפערים ואת מירוץ העכברים של ימינו ומסביר על התקווה שבצוות המורות הבית ספרי

מאז התפרקות ברית־המועצות, קרוב למיליון עולים הגיעו משם לישראל. כיצד השתלבה העלייה מברית המועצות בשוק העבודה בישראל?

אם בעבר דובר על חלוקה להקבצות ובידול בין חינוך מקצועי ולחינוך עיוני כצורת המיון המרכזית של תלמידים, וכן על פערים בין מרכז לפריפריה ובין שכונות מבוססות לעניות, הרי שכיום מנגנוני הבידול התחזקו והסתעפו והם חוצים את מערכת החינוך על כל זרמיה