"שיטת מאי גולן: עוצרת את תוכנית החומש לחברה הערבית, מודיעה שהתקציבים לא נוצלו – ומנסה להעבירם למשרדה." (חרותי-סובר, דה-מרקר, 19.3.2025)

קשה לדמיין פער אירוני יותר בין התפקיד הציבורי לבין ההתנהלות בפועל: במקום לפעול לצמצום הפערים החברתיים, השרה מאי גולן, שאמורה לקדם שוויון, פועלת להעמקתם. מאז כניסתה לתפקיד בינואר 2024, היא נמנעת מהפעלת המנגנון הממשלתי שאחראי לאשר את תקציבי תוכנית החומש ("תקאדום"), ובכך עוצרת את יישומה בפועל. כעת, במקום לשחרר את התקציבים וליישם את התוכנית, היא מבקשת להסיט אותם לטובת שימושים אחרים במשרדה ולטובת אוכלוסיות אחרות.

תוכנית החומש לחברה הערבית נועדה לטפל בפערים העמוקים שנוצרו בעקבות עשרות שנים של אפליה והזנחה. התקציבים שנמצאים כעת על הכוונת של גולן נועדו לקדם תחומים כמו חינוך, בניית כיתות לימוד, תמיכה בצעירים חסרי מסגרת, פיתוח ערים מעורבות, פיתוח תשתיות דיור והקמת מרכז חוסן ראשון בחברה הערבית.

רק בשנת 2021 הכירה הממשלה באחריותה לפערים הללו, באמצעות חידוש תוכנית החומש והרחבתה. אלא שבתחילת 2024, כבר קוצצה התוכנית ב-15% – פי שלושה מהקיצוץ במשרדי ממשלה אחרים. בנוסף קוצצה התוכנית שעניינה טיפול בתופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית (החלטה 549). כעת, לאחר קיצוץ של כ-3.6 מיליארד ₪ גולן מבקשת לקצץ כ- 66 מיליון ₪ נוספים.

בזמן שהתחילו להירשם שיפורים ראשוניים, בעיקר בהשכלה גבוהה ובשיעורי תעסוקת נשים ערביות, הפערים עדיין עמוקים: שיעור התעסוקה של נשים ערביות בגילאי 25-64 אמנם עלה בשנים האחרונות לכ-46% אולם הוא עדין נמוך בהשוואה לשיעורי התעסוקה של נשים יהודיות בגילאים אלו (84.6%)  לשנת 2023. כמו כן, נשים ערביות נמצאות בתחתית סולם השכר עם שכר ממוצע של 7,626 ש"ח ב-2022 לעומת 12,670 ש"ח לנשים יהודיות.

עוד נזכיר שמתחילת 2025 נרצחו 55 אזרחים ואזרחיות ערבים, מתוכם שתי נשים.

המהלך שמובילה השרה גולן פוגע לא רק בחברה הערבית, אלא בחברה הישראלית כולה. במקום לצמצם פערים – המדינה בוחרת להעמיק אותם.

מרכז אדוה קורא לעצור את המהלך, ולהחזיר את התקציבים לייעודם – קידום הזדמנויות ושוויון לכל אזרחי המדינה.