שירותי רווחה לצעירות בישראל: בחינה של מודל ההפעלה והתקצוב

מסמך זה נכתב כחלק מפרויקט משותף עם פורום ארגוני צעירות בישראל וקרן גנדיר. הרקע ליוזמה הם הקשיים באספקת והפעלת שירותי רווחה איכותיים שיתנו מענה לצרכים של צעירות, קשיים הנובעים משיטות ההתקשרות של משרד הרווחה ומאופן התקצוב של השירותים

להורדת המסמך המלא

מסמך זה נכתב כחלק מפרויקט משותף עם פורום ארגוני צעירות בישראל וקרן גנדיר. בפורום פעילות עמותות מרכזיות, המפעילות ומפתחות שירותי רווחה לצעירות בישראל . מאז 2011 פועל הפורום לשיפור איכות שירותי הרווחה לצעירות ולהרחבתם. זאת באמצעות קידום תפיסות חדשות של שירות, הטמעת רעיונות שפותחו בעמותות החברה האזרחית לתוך שירותי הרווחה וקידום דיאלוג בין משרד הרווחה לעמותות.

בספטמבר 2016 יצא נייר עמדה מטעם פורום ארגוני צעירות המבוסס על מחקר זה: "הצורך לשנות את מודל התקצוב של שירותי הרווחה לצעירות בישראל". להורדת נייר העמדה (PDF)

מהמסמך עולות כמה מסקנות:

• ישנו תת-תקצוב שיטתי של שירותי רווחה לצעירות כאשר המשרד מגלגל אל מפעילי השירותים עלויות חיוניות כגון עלויות הכשרת צוות העובדות והעובדים, עלויות תחזוקת מבנים ועלויות יישוג ושיוך צעירות לרשויות מקומיות. למעשה המשרד מקצה תקצוב מינימלי ועל מנת להעניק שירות סביר נדרשות העמותות המפעילות את השירותים למצוא מימון משלים.

• תקצוב כוח האדם הנדרש לביצוע השירותים לוקה בכמה בעיות: מכרזים רבים כוללים חלקיקי משרות המקשים על גיוס עובדות איכותיות, יוצרים בחלק מהארגונים העסקה פוגענית ומביאים לתחלופה גבוהה של העובדות; תעריף ההעסקה של עובדות סוציאליות בעמותות נמוך יחסית ומקשה על גיוס עובדות מנוסות; בהשוואה לעובדות המועסקות על ידי המדינה והרשויות, שכרן של עובדות העמותות נמוך וסטטי והן אינן מתוגמלות על ותק וניסיון.

• משרד הרווחה מתקצב את השירותים על בסיס קטגוריות של מצבי סיכון המפורטות בתע"ס, דבר היוצר קושי עבור עמותות המפעילות שירותים המבוססים על מענה רב תחומי ללא תיוג הצעירה כמצויה בסיכון כזה או אחר.

• תקצוב בהועדות נולד מתוך הצורך של המשרד בפיקוח הדוק יותר על השימוש בכספים שמועברים למפעילי השירותים. הקשיים הרבים באופן בו ההועדות מבוצעות הביאו את העמותות והרשויות המקומיות לפתח מעקפים שיאפשרו הפעלה רציפה ולא ידרשו מימון ביניים גבוה. הדבר יוצר חוסר אמון בין העמותות למשרד.

• תקצוב בשיטת ההועדות כפי שהוא מתבצע כיום כרוך בסרבול בירוקרטי, אינו מתאים לניידות של צעירות והנתק הקיים לעיתים קרובות בין הצעירה לרשות המקומית בה היא רשומה ומטיל על העמותות מפעילות השירות עבודה רבה שאינה מתוקצבת.

• בשיטת ההועדות נוצרים פערים גדולים בין מועד מתן השירות ומועד קבלת התשלום עבורו. במשולב עם העובדה שרמת התקצוב מינימלית נוצר מצב בו היכולת של העמותות המפעילות להעמיד מימון ביניים, היא קריטריון מרכזי הן בהחלטה של העמותה לגשת למכרז והן בסיכוייה לזכות בו. הקריטריון של מקצועיות ומומחיות נדחק לטובת הקריטריון הכלכלי ומטה את המכרזים לטובת כמה שחקנים גדולים שהפכו מרכזיים בתחום. הדבר צורם במיוחד כאשר מדובר בשירות חדשני שפותח על ידי המגזר השלישי, אומץ על ידי משרד הרווחה והוצא למכרז כאשר העמותה שפיתחה את השירות ויש לה מומחיות בו, אינה מצליחה לעמוד בתנאי המכרז להפעלתו.

• ישנם פערים גדולים בין רשויות מקומיות מבחינת היכולת להעמיד מימון תואם למשרד הרווחה. בתחום הצעירות, כמו גם בתחומי רווחה אחרים, הדבר מביא לפערים גדולים בפריסת השירותים ובאיכותם. הבשורה הטובה בהקשר זה נעוצה בגיבושה של תכנית ארצית לטיפול בצעירים וצעירות אולם במצב הקיים פריסת שירותים לא שוויונית ובולט חסרונם של שירותים ביישובים ערביים.

• תקציב שירות נוצ"ץ מצוי בסעיפים כלליים שאינם מאפשרים פילוח מגדרי מלא של השירותים ויש קושי להבחין את השירותים לנערות עד גיל 18 מהשירותים לצעירות. בנוסף, מעבר לתקציבים ייעודיים לאוכלוסייה החרדית לא ניתן לזהות תקציבים צבועים עבור קבוצות אוכלוסייה אחרות כמו צעירות ערביות ועולות.