הטמעת חשיבה מגדרית במדיניות המוניציפלית: יוזמות והישגים

חוברת סיכום לפרויקטים שנערכו ברשויות מקומיות ואזוריות שונות בין השנים 2015-2012 במסגרת התוכנית "שוויון מגדרי ברשויות מקומיות" של מרכז אדוה, מרכז אינג'אז ואיגוד היועצות למעמד האישה. שותפות נוספות לתוכנית: איתך-מעכי, נעמ"ת וג'וינט-ישראל

להורדת המסמך המלא

בעשורים האחרונים הולכת ומתרחבת בארץ ובעולם גישת הטמעת החשיבה המגדרית במדיניות הלאומית והמוניציפלית (gender mainstreaming). זוהי אסטרטגיה להשגת שוויון מגדרי באמצעות קידום של רגישות מגדרית בעת עיצוב מדיניות, בעת הכנת תכניות ובעת חלוקת משאבים ותקציבים. המטרה היא להביא בחשבון את החוויות, החסמים והצרכים של נשים וגברים כשיקולים מרכזיים בתהליכי תכנון, יישום ובקרה של מדיניות בכל התחומים הפוליטיים, הכלכליים והחברתיים, כך שגם נשים וגם גברים ירוויחו מהם.

אחת הדרכים המרכזיות לקידום הטמעת חשיבה מגדרית היא תקצוב מגדרי (gender budgeting). שיטת התקצוב המגדרי עושה שימוש בתקציב ככלי לחשיפת דפוסים של אי שוויון בחלוקת משאבים של מידת ההלימה שבין התקצוב ובין הצרכים וסדרי העדיפויות של נשים וגברים, נערות ונערים, ילדות וילדים. יתרונה הוא בכך שהיא מסייעת בהקצאה יעילה יותר של כספים לשירותים חברתיים, בהגברת השקיפות בתהליכי התקצוב ובהעמקת ההשתתפות הדמוקרטית של תושבות ותושבים בתהליכים אלה.

התקציב העירוני, כמוהו כתקציב המדינה, נראה על פניו כלי נייטראלי המורכב מסכומים כספיים המציינים הכנסות והוצאות. אין בו אזכור מפורש של נשים וגם לא של גברים. אולם התקציב אינו נייטראלי אלא הוא כלי ביצוע המשקף סדרי עדיפויות. נשים וגברים מקבוצות חברתיות שונות, ממוקמים בעמדות שונות בחברה, בשוק העבודה ובתוך המשפחה, המאופיינות בהבדלים בצרכים ובתפקידים. שירותים ציבוריים כגון חינוך, בריאות, תחבורה ציבורית ורווחה נצרכים בדרכים ובמידות שונות על ידי נשים וגברים וכן על ידי נשים וגברים מקבוצות חברתיות שונות; לפיכך,  תקציב משפיע באופן שונה על נשים וגברים.

בישראל, מרכז אדוה מוביל מאז 1997 את רעיון הטמעת החשיבה המגדרית במדיניות ובתקציבי הממשלה והרשויות המקומיות. העבודה של מרכז אדוה מאופיינת בשילוב בין עבודת שטח, מחקר וקידום מדיניות. על בסיס הניסיון שנצבר בנושא, פיתח מרכז אדוה מדריך לניתוח מגדרי של תקציבים ברשויות מקומיות.

המדריך מציג קווים מנחים לניתוח מגדרי של תקציבים על פי שלושה מודלים: מודל לניתוח מגדרי של תקציבי תכניות ופרויקטים עירוניים/אזוריים, מודל לניתוח רוחב על פי קבוצות יעד של תושבים/ות ומודל לניתוח מגדרי של דפוסי תעסוקה, שכר והשתתפות בתהליכי קבלת החלטות ברשות המקומית.