רגע לפני שמוזרמים מיליארדים נוספים להסכם עם אינטל, יש לשאול בביקורתיות המתבקשת, הכיצד חברה שמקבלת תמיכה ממשלתית חסרת תקדים אינה נדרשת לדין וחשבון ציבורי המלווה בסנקציה כלכלית משמעותית על פיטורי עובדים בזמן מלחמה.

התקציבים שיועדו להכשרות מקצועיות לא נוצלו בהתאם לצורכי שוק העבודה, גם לא לאחר פרוץ המלחמה. מדובר בכשל מדיניות. מדיניות עבודה אקטיבית איננה מותרות לשעת שגרה, אלא מנגנון חיוני לשיקום חברתי וכלכלי. תפקידה לצמצם פערים, לחזק את האוכלוסיות שנפגעו ולתמוך בהתאוששות של הפרטים, היישובים והמשק כולו.

מסמך זה בוחן את מצבם של עובדים בשכר נמוך בישראל, שכירים ועצמאים ומעלה כי שיעור העובדים בשכר נמוך – פחות משני שליש השכר החציוני במשק – עלה בשנים 2022-2015. במקביל חלה ירידה בחלקם של כלל העובדים בעוגת ההכנסה הלאומית ועלה שיעורן של משפחות עם שני מפרנסים החיות בעוני.

נתוני המאקרו מאז פרוץ המלחמה מעידים על ההשלכות הכלכליות הכבדות של התוספות התקציביות בגין המלחמה. נתוני ההוצאה על ביטחון המוצגים במסמך משקפים את היקף ההשקעה חסרת התקדים בתקציב הביטחון, לצד זאת, היעדר מסגרת תקציבית סדורה לתחומי השיקום האזרחי מקשה על קביעת סדרי עדיפויות ועל הקצאת משאבים יעילה לאורך זמן.

המסמך סוקר את הרקע להקמת הגרעינים התורניים ומטרותיהם, את דפוסי פעולתם ועומד על השפעתם על היישובים בהם הם פועלים ועל מנגנוני התקצוב המאפשרים את פעילותם. בחלקו השני של המסמך מוצג מחקר ראשון מסוגו על התקצוב הממשלתי של הגרעינים התורניים, המבוסס על מיפוי של גרעינים תורניים שהוקמו עד שנת 2022 ועמותות הגרעין באמצעותם הם פועלים.

ממצאים ממחקר משותף של 'קו לעובד' ו'מרכז אדוה' המציג תמונה מלאה ככל הניתן על הנעשה בשטח במסגרת הרפורמה משנת 2016 להעסקת עובדים פלסטינים בישראל.